The Journey to Nepal: Pokhara

לא יודע איך, אבל כבר ב- 6:00 בבוקר מצאתי את עצמי מתעורר בגלל שלמישהו היה מאוד חשוב לקחת את התיק שהיה בחדר שבו ישנתי.

מאז כבר לא יכולתי לחזור לישון ויצאתי לגינה הנחמדה שמחוץ לחדר ושם העברתי שיחה קלילה עם Vova שכבר היה ער מ- 5:00 בבוקר.

יותר מאוחר עליתי לגג ה- G.H ומכאן יש נוף מאוד מרהיב אל עבר כל הסביבה.
יצא לי לראות את האגם המפורסם שבצמוד לעיירה (Phewa Lake) וכן גם עוד כפרים רמי גובה אליהם עוד נגיע בהמשך.

our G.H in Pokhara

כאשר כולם התעוררו, יכולנו לצאת לאכול ארוחת בוקר מפנקת באחד מבתי הקפה הכי טובים שיצא לנו להיות בכל רחבי נפאל - Perky Beans Coffee (ממוקם בכניסה לרח' ה- Lakeside).

Tasty Meal in Perky Beans Coffee

הזמנתי לי סנדוויץ' עם תרד + פטריות (ממש טעים) וכן גם כוס קפוצ'ינו איכותי.
יתר האנשים הזמינו מילקשייק (בטעם בננה עדיף ע"פ תות) שסוף סוף היה מספיק סמיך והזכיר במעט את הטעם שאנו רגילים אליו מהארץ.

Relax moment in Perky Beans Coffee

ארוחת הבוקר השלווה הופרעה לפתע, כאשר תמהני הגיע לפתח הבית קפה והתחיל לשיר סרנדות לעבר אחת הבחורות שישבה שם (עם חבר שלה/בעלה). מה נסגר אתו ??? (רוב הסיכויים שהוא היה שיכור)

שמחים ושבעים יצאנו משם ותוך פחות מ- 2 דק' הליכה ואנו שוב פעם בסוכנות סוויסה המצוינת.
נרשמנו לאטרקציה הבאה שלנו למחר ב- 14:30 - Paragliding והתענוג עלה לכ"א 5000 ר'.
(בחברות אחרות ניתן להשיג ב- 4800 ר' לאחר מיקוח ...)

Fake Shoes in Lakeside

יצאנו משם והתקדמנו מעט לכיוון סוכנות שי הנטושה (כמעט ואין ישראלים שם).
בצמוד "לסוכנות שי" יש חברת השכרת אופנועים ואנו כמובן שקפצנו על האטרקציה.
לאחר מיקוח קל (איך אפשר בלי) - קיבלנו אופנוע מפלצתי של 150 סמ"ק במחיר של 750 ר'
וטוסטוס 50 סמ"ק ב- 500 ר'.

Cool Motorcycles

כמו שציפיתי, קיבלנו אותם ריקים כמעט לגמרי מדלק (טריק נבזי של כל חברות ההשכרה) והיינו חייבים למלא
לפחות 2 ל' של בנזין (125 ר' לכל ליטר דלק) בכדי להגיע בשלום לתחנת הדלק הקרובה.

מעט על השכרת אופנועים
אל תופתעו לגלות כי כאשר אתם משכירים אופנוע (בכל מקום בעולם) - תקבלו אותו עם מעט מאוד דלק,
או יותר מדויק - מספיק דלק לנסיעה עד לתחנת הדלק הכי קרובה לחברת ההשכרה.
רוב בעלי האופנועים בונים על כך שהתיירים הנדיבים ימלאו מספיק דלק ולא ישרפו אותו עד סוף היום, ואת יתרת הדלק (עד למינימום) - הם שואבים ושומרים לעצמם (חלאות אדם !)
ישנה אופציה לבקש מבעל חברת ההשכרה שימלא לך דלק "על המקום", אך אתה לא יודע באמת כמה הוא מילא כי הוא מסתיר זאת ממך, בזמן שאתה ממלא את הטפסים (הכל שאלה של אמון).

טיפ שימושי מס' 1
לכל מקום אליו תגיעו בעולם, תמיד כדאי להצטייד ברישיון נהיגה בינלאומי (מה שמשרד התחבורה מספק).
במקרה שלנו - לא היה צריך להציג רישיון לבעל חברת השכרת האופנועים, אך נאמר לנו כי במקרה הצורך, יש להציג לשוטר תנועה מקומי את הרישיון.

הפקדנו את הדרכונים שלנו אצל הבחורה המקומית הנחמדה ואח"כ הלכנו לבחור את הכלים המפלצתיים.
היות וליבגני יש רקורד של שנים בתור נהג אופנוע - טבעי היה שהוא ייקח את האופנוע הכבד וירכיב את מהרי מאחור, בעוד אני לקחתי את הטוסטוס הקטן (מאז הוצאת רישיון הטוסטוס בארץ לא יצא לי לנהוג הרבה).

Pokhara Suburbs

טיפ שימושי מס' 2
גם אם אין ברשותכם רישיון נהיגה לאופנוע, מספיק להציג רישיון נהיגה של רכב.
פגשתי לא מעט ישראלים שהשכירו אופנוע מבלי שיש להם כלל רישיון תקף לאופנוע (ודיי השתלטו עליו).

לא היה כזה קשה לשלוט על הטוסטוס ותוך 5 דק' של נסיעה וכבר אני שולט עליו ביד רמה.
כמובן שנסענו לתדלק את האופנועים (לא סמכנו על מילוי ה- 2 ל' של בעל המקום) ותחנת הדלק הכי קרובה הייתה בהמשך הכביש (5 דק' נסיעה לאורך הכביש הראשי שמוביל ל- Lakeside).

נק' היעד הראשונה שלנו להיום הייתה - Devil's Waterfall.
התחלנו בנהיגה רגועה לאורך רח' ה- Lakeside הצפוף, תוך כדי שאנו נוסעים בצד שמאל של הכביש.
החוויה הייתה מאוד מרעננת וכלל לא קשה להתרגל ולנסוע בצד השני של הכביש.

לי זה היה מאוד פשוט (לאחר נהיגה של 3 חודשים ב- NZ בצד שמאל של הכביש) - להיזכר בחוקי התעבורה
החדשים/ישנים וראיתי כי גם יבגני (שנסע אחרי) לא התקשה בכך יותר מידי.

דיי פספסנו את הפניה למפל המסתורי, אך זה היה רק לטובה.
באופק ראינו סטופה ענקית בצבעי לבן + זהב והחלטנו לחקור אותה.
מבירור קצר עם המקומיים, הסתבר לנו כי זוהי לא אחרת מאשר World Peace Pagoda.

World Peace Pagoda

ממש לפני עיקול הכביש (בתוך אחד מהפרברים של העיר פוקרה) - התחיל לו טיפוס ע"ג שביל עפר תלול וקופצני. בהתחלה לא חשבתי שהאופנועים יוכלו לעלות דרך זו (במיוחד לא שלי), אך יבגני התעקש ואמר כי אין שום בעיה עם זה שניקח את האופנועים עד למעלה.

Me on the beast

השתכנעתי דיי מהר והתחלנו בנסיעה המסוכנת, אך המלהיבה עד למעלה.
הטוסטוס שלי אומנם היה חלש מאוד (רק 50 סמ"ק), אך את כל העליה הוא טיפס כמו גדול.
דיי הפכתי את הטוסטוס ל- "טוסטוס חברה" כאשר הוא קיפץ מעל כל הסלעים ועבר את כל המכשולים הרבים שהיו על דרך העפר הקופצנית.

יבגני ומהרי ניצלו את העובדה כי רכבו על אופנוע אימתני וטסו להם בדרך ה- 4X4.
חבל רק שהאופנועים כאן מיועדים לנסיעת כביש ולא לנסיעת שטח ...

עצרנו באחד העיקולים הרבים שהיו על הדרך וראינו ילד מקומי סוחב דלי על ראשו.
כמובן ששאלנו אותו מה הוא עושה כאן באמצע שום מקום עם דלי מים על הראש, והוא אמר לנו כי הוא עוזר
בבניית G.H חדש שיהיה עבור כל אותם מטיילים שרוצים לטפס מעלה עד לפגודת השלום.
הצטלמנו כאן עם הנוף המרהיב והמשכנו לטפס עם האופנועים בעליה התלולה.

Small Gompa near Peace Pagoda

ממש במקרה ראיתי שלט הכוונה לכיוון היעד הסופי שלנו שהצריך ירידה מהאופנועים והמשך צעידה ברגל.
יבגני היה מאוד פסימי וטען כי ניתן להגיע עד לפגודה עם האופנועים, אך מהר מאוד הוא התרצה והמשיך לצעוד עמנו
(לאחר ששאל מס' מקומיים שאמרו לו כי חובה להמשיך בצעידה רגלית למקדש).

טיפ שימושי מס' 3
חוויה להגיע לפגודת השלום ע"ג אופנועים.
הנסיעה מה- Lakeside ועד לפרברים של העיר לוקחת 15 דק' נינוחות ומשם מתחיל טיפוס קופצני ומלא באדרנלין שלוקח עוד 20 דק' עד לנק' הביניים.
מנק' הביניים צריך לרדת מהאופנועים ולהמשיך ולטפס ברגל עוד 20 דק' עד לפגודת השלום.

עלינו להצטלם ליד ה- Gompa המקומית וכבר עשרות ילדים התחילו להקיף אותנו בניסיון לקבל שוקולד או סוכריה. הטקטיקה שלהם עבדה ויבגני צ'יפר אותם עם כל חטיפי האנרגיה שהיו מיועדים עבורנו.

Me, Evgeny & other local childrens

לא יודע איך, אבל יבגני שכנע אותי לתרום עוד 100 ר' למטרת "הטיול של ילדי הבית ספר לסין"
(כנראה שקר כלשהו, אבל ניחא).

התחלנו שוב לטפס מעלה והשרירים התפוסים מהמדרון של אתמול בטרק - דיי אותתו לנו כי "נוריד את הרגל מהגז"
ונצעד לאט ובזהירות.

מזל ששמנו על עצמנו קרם הגנה כי היום הייתה לה שמש סופר שורפת.
תו"כ העליה פגשנו עוד מטייל מטיוואן (מסתבר כי יש גם כאלו כאן בנפאל) והוא הצטרף אלינו לצעידה.

לאחר 30 דק' של טיפוס יחסית קשה ובמהלכו חלפנו ליד לא מעט G.H ומסעדות ואנו בפסגת ההר ובפתח שער הכניסה לפגודה.

Entrance to Peace Pagoda

הכתוביות ע"ג השער היו ביפנית וזה רמז לכך שהמקדש הוא בכלל יפני ולא נפאלי.
המקדש שנגלה לפנינו היה מאוד מרשים וכמובן שהיינו צריכים לחלוץ את הנעלים לפני שטיפסנו מעלה.

Peace Pagoda

היה מאוד מרגש לראות את כל הנוף שמסביב (העיר פוקרה והאגם שצמוד אליה), אך פרט אחד וקטן מאוד הרתיח אותי. במקום הכי קדוש כאן במקדש (היכן שאסור להכניס אוכל ואסור לעשן) - מצאתי קב' של ישראלים שמכינים קפה ועל הדרך גם אוכלים את ארוחת הבוקר ומלכלכים את כל המקום.
פשוט חלאות אדם וברברים הישראלים האלו !!!

Brotality of Israelis

לאחר שנרגעתי מעט, ירדתי לגן הבוטני שמקיף את המקדש ומאוד התרשמתי ממבחר הפרחים והצמחיה.
מכאן התקפלנו והלכנו לאכול א.צ באחת המסעדות עם הנוף לכיוון העיר פוקרה.

Me in Peace Pagoda

כולנו הזמנו המבורגר, אך משום מה - ליבגני לא היה כזה ברור שה- Cheese Burger שהוא יזמין יהיה למעשה מנה צמחונית שמאוד מזכירה את הלביבות שמכינים בפורים.

מאוד מאכזב המקום שכאן לנוכח העובדה כי חצי מהתפריט לא היה זמין וחלקנו אף יצא עם חצי בטן ריקה.
הירידה לאחר מכן הייתה משחק ילדים וכבר לאחר 5 דק' היינו ליד האופנועים.

Relax moment near Peace Pagoda

למזלנו - כל האופנועים היו בחתיכה אחת ובאותו מצב (ליבגני היו סרטים שהמקומיים יגנבו לנו אותם).
ראינו את אותם הילדים שתרמו להם כסף מוקדם יותר וברוב חוצפתם הם שוב פעם הגיעו ורצו מאיתנו כסף או שוקולדים. כמובן שסירבנו והמשכנו לדרכנו. יש גבול ...

טיפ שימושי מס' 4
בניגוד לרכב, טוסטוס מסוגל לנסוע בירידה כאשר הוא כבוי ושהבלמים יעבדו תוך כדי.
באם אתם רוצים לחסוך בדלק (כפי שראיתי לא מעט מקומיים שרצו בכך) - ניתן לנהוג בירידות ע"ג אופנוע, כאשר המנוע כבוי לחלוטין. אומנם זה נשמע מפחיד רצח, אך אני יישמתי טריק זה ונוכחתי לראות כי זה אחלה של רעיון וכלל לא מסוכן.

התחלתי את הירידה עם הטוסטוס כאשר המנוע דלוק, אך מהר מאוד הוא נכבה (כאשר לא נותנים למנוע מספיק דלק הוא נכבה אוט') ואני המשכתי במדרון כאשר המנוע כבוי.
הבלמים עבדו כמו שצריך והירידה הייתה אפילו יותר מרגשת ומלאת אדרנלין מאשר העליה.

הגענו בשלום לסוף הירידה התלולה והמסוכנת ומשם המשכנו לנסוע עוד כ- 5 דק' עד ליעד המקורי שלנו להיום,
הלא הוא - Devil's Waterfall.

איך שהחניתי את האופנוע בכניסה הראשית, הגיע מניאק מקומי וביקש שאני אשלם על החנייה.
מה לעזאזל ???

אמרתי לו כי אין בכוונתי לשלם אגורה (אף מקומי שחנה לידי לא היה צריך לשלם) ונסעתי להחנות את הטוסטוס בצד השני של הכביש. יש גבול לחוצפה ולחזירות !

בכניסה למתחם המפל ישנן עשרות חנויות מזכרות. יבגני ומהרי עשו כאן חתיכת "שופינג", בעוד אני מצאתי כניסה צדדית שבעזרתה אפשר היה להיכנס פנימה מבלי לשלם סכום מרגיז.

טיפ שימושי מס' 5
באם נמאס לכם לשלם על כל שטות מקומית בנפאל ולהיות כמו המקומיים (לא משלמים על כלום), ישנה אופציה להיכנס למתחם ה- Devil's Waterfall בחינם. פשוט תסיירו בין כל דוכני המזכרות ותיכנסו מהיציאה האחורית (אין שם מניאקים בניגוד לכניסה הראשית).

Gifts near Devil's Waterfall

בסופו של דבר הקב' רצתה לשלם (כמו כל יתר התיירים הפראיירים) ונפרדנו לשלום מ- 20 ר' כ"א שממש לא היו שווים את זה (בדיעבד כולם יסכימו עמי על כך).

בכניסה למתחם יש גן פשוט עם מס' פרחים סטנדרטיים ובהמשך הגן היה המפל "המפחיד".
אוקיי ...
מפחיד זה ממש לא, סה"כ מפל שזורם לבטן האדמה ואף אחד לא יודע לאן בהמשך הוא ממשיך לזרום.

Devil's Waterfall

סיור קצרצר של 10 דק' נוספות בין שלל הפסלים ובאר המשאלות המקומית וכבר אנו ביציאה.

Wish Pond in Devil's Waterfall

עלינו על האופנועים והתחלנו בנסיעה מטורפת בחזרה ל- G.H.
מהרי ירד ב- G.H, בעוד אני ויבגני חזרנו לרכיבה המשוגעת ויצאנו לחקור את הפרברים הנידחים והלא מתוירים
של העיר פוקרה.

יצא כך שבמקרה הגענו עד לנק' בה ירדנו אתמול מהג'יפ (לאחר סיום טרק האנאפורנה).
בשלב מסוים ראיתי שהמקום מאוד מוכר לי ואז נפל לי האסימון שאתמול בערב היינו כאן.

Pokhara Suburbs

איזו חוויה אותנטית ומהסרטים הייתה לנו כאן, כאשר ירדנו מהאופנועים והתחלנו להסתובב באזורים שבטוח אף תייר מערבי לא עבר כאן בשנים האחרונות (אנחנו תיירים מיוחדים במינם).
עשיתי מס' תמונות וסרטונים כאשר יבגני היה הנהג ואח"כ התחלנו בנסיעה חזרה ל- Lakeside.

Local Shop in Pokhara Suburbs

ממש לא קשה היה לנהוג כאן עם הצפיפות המטורפת (אומנם לא כמו זאת של קטמנדו) ואנחנו דיי ניצלנו את יתרונות האופנועים בכדי לזגזג ולעקוף שיירות רבות של מכוניות אטיות טוסטוסים, אופנועים ועוברי אורח מעפנים שהחליטו משום מה לצעוד על נתיב התחבורה לכלי הרכב.

עשינו טובה כפולה ומכופלת לבעלת חברת השכרת האופנועים - גם החזרנו את כלי הרכב לפני השעה 18:00 וגם החזרנו אותם עם חצי מיכל של דלק לפחות.

טיפ שימושי מס' 6
באם אתם רוצים לשכור טוסטוס 50 סמ"ק, מספיק למלא רק 2 ל' של בנזין לכל יום השכירות.
אני התפרעתי ומילאתי 4 ל' של דלק (כמעט מיכל מלא) ועם כל הנסיעות המטורפות והארוכות שנסעתי כאן, עדיין ניצלתי רק רבע מיכל של דלק.

הזדכינו על האופנועים שחזרו לבעל המקום שלמים וללא אף שריטה (מאוד מפתיע לנוכח העובדה שנסענו עליהם בשטח אימתני היום) ולאחר שקיבלנו בחזרה את הדרכונים, המשכנו הלאה לדרכנו.

התארגנו חיש מהר ויצאנו להשביע את רעבוננו במסעדת Zorba המצוינת.
אני הזמנתי לעצמי סטייק משובח עם רוטב פלפלת, צ'יפס, ירקות מאודים וכוס בירה משובחת Nepal Ice.
גם הפעם היה כתוב על הבירה שהיא מאוד חזקה (7.5 אחוז אלכוהול), אך אני וכל יתר חברי לקב' - שתינו אותה כאילו היא הייתה מים.

Pepper Steak in Zorba Restaurant

עולם קטן כאן ב- Lakeside כאשר פגשנו את עומר ומילכה והם הצטרפו אלינו לשיחה קלילה.
לאחר שסיימנו לאכול ולשלם (תוספת 10% מס), המשכנו בסיור בעיר ושוב פעם פנים מוכרות.
הפעם אלו היו מיקי ומיה וכיף היה להיפגש עימם ולהעביר ביחד חוויות משותפות.

יבגני התעכב ליד חנות בגדים ואף ניהל שיחה אל תוך הלילה עם אחד המוכרים המקומיים.
באופן מאוד מפתיע - בעל החנות דגל בשיטה של: "אצלי אין התמקחויות" ונתן מחירים מאוד אטרקטיביים לסחורה אותה הוא ניסה למכור לכל.

לדוג' - כובע הצמר שקניתי ב- Muktinath ב- 250 ר' וגרמתי למוכרת שם עצב רב לאחר המיקוח, כאן אפשר היה לקנות ב- 150 ר' בלבד (כך המחיר גם בקטמנדו). חבל"ז איך המקומיים יכולים לגרום לך לתחושת "רגשי".
בסוף היא עוד עשתה עלי קופה ...

סיימתי את היום המטורף בגלישה קצרה באינטרנט האלחוטי ומשם בחזרה לשינה העמוקה.

סוף יום שבת !
מבחר סרטונים מיום זה