לילה יחסית חמים ונעים עבר עלי היום כאן ב- High Camp.
הכל היה טוב ויפה עד שהורדתי ממני את השמיכה וכבר גלי הקור החלו להכות בי.
משום מה השעון המעורר שלי לא עבד היום ומזל שמהרי כיוון גם שעון מעורר משלו.
התארגנתי חיש מהר וכבר בשעה 4:00 בבוקר הייתי עם התרמיל מוכן לתזוזה.
חבל רק שהייתי התייר היחידי שמוכן באותו הרגע וחוץ ממני פגשתי ב- Dining Hall רק את הפורטרים המקומיים שחייבים לקום לפני כולם.
ארוחת הבוקר הגיעה כעבור כמה דק' ואני הלכתי היום על בטוח (קרי - מוזלי עם פירות וכוס קפה).
בחוץ היה חושך מצרים וגלי הקור לא הראו סימנים של סוף.
היות ועומר ומילכה לא התייצבו לארוחת הבוקר, הלכתי לחדר שלהם והתעניינתי האם הכל בסדר.
קצת בלגן היה להם כאשר היום בבוקר הפורטר שלהם (Deb) הודיע כי כואב לו הראש וביקש מהם להוריד ממנו משקל בצורה דרסטית (כנראה סימפטום של מחלת גבהים).
עומר אמר לי שהוא חושד כי Deb מזייף ובהמשך הטיול נוכחנו לראות עד כמה עומר צדק.
בכל אופן, יצאנו לדרכנו בשעה טובה ב- 5:00 בבוקר ולמזלנו היה היום ירח מלא בשמים.
אני שמתי לב לכך ראשון ומיד הכנסתי לתיק את פנס הראש שלי. ניסיתי להפציר בכל יתר חברי לקב' שגם יעשו כן (עם ירח מלא אין שום בעיה לנווט בחושך), אך הם בשלהם ובשלב מסוים זה ממש לא היה נעים שכל הזמן הם סנוורו אותי כאשר רצו לשאול אותי שאלות.
Durga הוביל את החבורה כאשר אנו צועדים בטור אחריו ומשתדלים להישאר קרוב אחד למשנהו.
מז"א כאן ממש קריר והרוחות מקפיאות עצמות.
גם היום בבוקר, ביום שנחשב להכי קר בכל הטרק, אני לבשתי רק שכבת ביגוד אחת דקיקה ומעל את
ה- Soft Shell המצויין שלי. מצב יתר החברים לקב' היה עגום יותר - בין 5 ל- 7 שכבות ביגוד עם
מעילי צמר, Soft Shells ועוד.
או שבאמת יש לי "דם חם" או שהציוד שקניתי ב- NZ שוב פעם מוכיח את עצמו (או שניהם יחדיו).
טיפ שימושי מס' 1
להלן הציוד המומלץ שיהיה עליכם ביום הכי קריטי של הטרק:
* מכנסי טיולים (חלק מאנשי הקב' לבשו גטקס שלפי דעתי דיי מיותר ורק מכביד)
* חולצה תרמית כשכבת ביגוד ראשונה (רצוי ארוכה)
* נעלי שטח גבוהות + גרבי צמר מחממות (דיי מסורבל לצעוד עם 2 גרביים)
* מעיל רוח שכבר הוכיח את עצמו כיעיל (מחמם/מגן מפני רוח + גשם)
* בנדנה לצוואר (חובה בהחלט !)
* כובע גרב לראש (או חם-צוואר)
* משקפי שמש (חובה בהחלט !)
* כפפות
* למי שסובל מקור - להוסיף עוד מיקרו פליז או חולצה תרמית נוספת לפני ה- Soft Shell
מקטע הצעידה הראשון הוביל מ- High Camp לנק' השיא ב- Thorung La Pass (גובה 5416 מ').
לפי הרישומים הנפאליים, מקטע זה אמור לקחת 2:15 שע', אך אני כמובן שתזמנתי קצב שיא והגעתי לפסגה
תוך פחות משעתיים.
תו"כ הטיפוס בקטע זה ראיתי כי יש בי עודפי אנרגיה ובמקום לחכות כל 5 דק' לכל יתר הקב' ובזמן זה לקפוא למוות בגלל שהגוף במצב סטטי, החלטתי להעלות הילוך וטסתי לי בעליה הרצחנית.
הטיפוס עצמו לא היה הכי נורא, אך בשל העובדה כי היו שם רוחות מקפיאות - זה הפך את הטיפוס ללא הכי טריוויאלי. מידי פעם עצרתי, הבטתי אחורה וראיתי נחילים של פנסי ראש שמגששים להם את דרכם באפלה.
מרוב שהיה קריר בבוקר, גם הכפפות (יחסית דקות) שלבשתי לא הכי עזרו והמשכתי לצעוד כאשר הידיים
בכיסים (קרי - ללא שימוש במקלות ההליכה).
בשלב מסוים התחילה הזריחה ולי זה נתן מוטיבציה שאוטו-טו יתחיל להיות חם יותר והטיפוס יהפוך לקליל יותר.
לא יודע למה, אבל איך שהוצאתי את המצלמה ובום ... הצג מראה לי כי הסוללה גמורה !
ממש מוזר, הרי אתמול עוד צילמתי ומד החיווי הראה לי כי יש לי עוד 3/4 סוללה זמינה לצילומים.
כנראה ש- בגובה באמת הסוללות נגמרות מהר יותר.
למזלי היה ברשותי עוד סוללה רזרבית שהוכיחה את עצמה והחזיקה מעמד עד סוף היום, למרות אינספור התמונות והסרטונים שעשינו כאן ביום הכי משוגע של הטרק.
בשעה טובה ומוקדם מהצפוי ואני כבר בנק' השיא של הטרק - Thorung La Pass בגובה 5416 מ' !!!
כבר מרחוק ראיתי את דגלי התפילה המסורתיים שמייחדים מקום זה ואת יתרת הדרך עד לשם עשיתי בריצה כאשר לא אכפת לי מכך שאין כאן מספיק חמצן. לשם אני רוצה להגיע וכמה שיותר מהר !
ניצלתי את הזמן הפנוי עד שיתר הקב' תגיע בכדי לצלם את הנוף המשגע שרואים מכאן ואח"כ
נכנסתי אל ה- Tea House הכי מפורסם והכי יקר של כל טרק האנאפורנה.
ג'רמי סיפר לי כי לפני 4 שנים כשהוא היה כאן לראשונה - כוס תה פשוטה עלתה לו 60 ר' ונכון
לשנת 2012 - מחיר כוס קטנה של תה שחור כבר עולה 110 ר'. באם רוצים כוס תה + לימון המחיר קופץ
ל- 150 ר' ואם רוצים כוס מעט יותר גדולה - המחיר מכפיל את עצמו (קרי - 300 ר' לכוס תה).
גנבים זו לא מילה ...
בשעה טובה הקב' הראשונה שכללה את ג'רמי, ריטה, סלינה ויבגני הגיעו ל- Pass וכעבור 15 דק' נוספות
וגם Vova ומהרי הגיעו וביחד יכולנו לחגוג את אחד הרגעים היותר מרגשים בטרק - כיבוש ה- Pass.
הצטלמנו ביחד ליד השלט הכי מפורסם של הטרק ולאחר מכן כ"א התפנה לעיסוקיו.
יבגני החליט משום מה שהכינוי "סופרמן" קטן עליו והתחיל לטפס מעלה לכיוון אחת מפסגות ההרים המושלגות
בניסיון לגעת בשלג.
אני אמרתי לעצמי שאין סיכוי שהוא יגיע לשם (השלג היה בגובה של קרוב ל- 6000 מ').
כעבור 20 דק' לערך כבר ראיתי כי יבגני בדרך למטה, לאחר שהוא וויתר על התענוג.
בינתיים אני, ג'רמי, ריטה וסלינה חגגנו ביחד את כיבוש הפסגה ואלו הציעו לי ממיטב המטעמים שהם קנו
במסעדת ה- G.H בלילה הקודם ב- High Camp (איך אנחנו לא חשבנו על זה).
פשוט טעים היה לטעום מהביצה הקשה, מהלחם הטיבטי ומגבינת ה- Yak הייחודית שעד היום אין לי מושג מה הופך אותה לכזאת טעימה.
לאחר מכן כל החבורה התאספה והתחלנו לטפס אל עבר נק' תצפית שהייתה ממש מעל ה- Tea House.
זאת הייתה אחת מההחלטות הכי מוצלחות שעשינו בכל הטרק.
ממש מעל, במקום דיי חבוי לעין - הסתתרו להם 3 אגמי ברקת מדהימים !!!
הצבע הטורקיז-עז והצלילות של המים זה משהו שחובה לראות בכדי להאמין !
עשינו כאן אינסוף תמונות פנורמיות ודיי התפרענו (נראה לי שקיבלנו מחלת גבהים במובן החיובי).
נק' התצפית נמצאת בגובה של 5500 מ' לערך וגובה זה ממש ראוי להערכה !
עשינו אחורה פנה בשלב מסויים והתחלנו להתארגן לקראת עזיבת ה- Pass (היינו כאן למעלה משעתיים).
מקטע הצעידה השני להיום הוביל מ- Thorung La Pass לכפר Charabu (גובה 4230 מ').
כל הדרך הייתה במגמת ירידה (חלקה אף תלולה מאוד) וכמעט כולנו הרגשנו כמה עומס מופעל על הברכיים. אולי יבגני לא הרגיש כמונו אם הוא ירד את המדרון בשיטה הייחודית שאותה הוא אימץ מס' ימים קודם לכן.
כבר אחרי 5 דק' בירידה וכבר כולנו מורידים את התרמילים, שמים את ה- Soft Shell בתוך התרמיל ומחליפים את כובע הגרב עם כובע שמש.
הקרינה כאן סופר קטלנית וחובה למרוח כמויות נכבדות של קרם הגנה על כל אזור חשוף של העור.
מקטע הצעידה הראשוני של המדרון היה לקוח מהסרטים.
כל המסלול היה מסומן ע"י עמודים עם דגל (Poles) - מזכיר מאוד את סימון מסלולי ה- Route המסוכנים של NZ בהם עמודים אלו היו הסמן היחידי ובלעדיהם אפשר היה בקלות לסטות מהמסלול וללכת לאיבוד.
אני וריטה חיממנו מנועים והתחלנו לטוס במדרון. לי עוד היו מעצורים ומידי פעם הורדתי הילוך מריצה לצעידה, אך ריטה כבר "ראתה הכל בחיים", שמה גז ורצה את כל הדרך עד למטה.
בדרך למטה פגשנו לא מעט מטיילים שהגיעו מהכיוון הנגדי ואני אומר לעצמי - טוב מאוד שאנו לא כמוהם.
הסבר קצר על כיוון צעידת טרק האנאפורנה
בעיקרון, אין שום מניעה לעשות את הטרק עם כיוון השעון או כנגדו, רק קחו בחשבון את היום הכי קשה של ה- Pass ותדעו כי אם בוחרים במסלול שאנו בחרנו (נגד כיוון השעון) - הטיפוס ל- Pass נחשב לקל יותר ומצריך עליה מגובה של 4850 מ' ל- 5416 מ' ואילו אלו שבאים מהכיוון הנגדי צריכים לטפס מגובה
התחלתי של 4230 מ' ועד ל- 5416 מ' ... עכשיו תעשו את החשבון ותבינו למה רוב המטיילים בוחרים לחצות את
ה- Pass מהכיוון אותו אנו עשינו.
המשכתי לי במסלול הסלאלום (או Zig Zag תלוי איך מסתכלים על זה) ועם 2 מקלות ההליכה זה נראה והרגיש
כמו גלישת סקי.
עצרנו בכתף ההר ושם העברנו דאחקות, אכלנו מכל הבא ליד (כ"א הוציא את כל מה שעוד נותר בתרמילו) ואח"כ רשמתי הקדשה בעברית עם מס' גלי אבנים לציון יום ההולדת של ג'רמי שתהיה בעוד מס' ימים.
צילמתי זאת בסתר וסיכמתי עם ריטה שאשלח לה את התמונה בהזדמנות הראשונה שתהיה לי.
מקטע הצעידה השני של המדרון הוביל דרך שביל צדדי שרק המקומיים מכירים.
בעוד ראינו את כל יתר המטיילים ממשיכים לרדת בשביל ה- Zig Zag הארוך, Durga לקח אותנו בדרך קיצור אומנם קצרה, אך "מכאיבה טילים" לברכיים עד שהגענו לכפר Charabu.
Durga גם הפעם קרא את המחשבות שלנו ולקח אותנו למסעדה הכי תחתונה בכפר (היכן שלא היו ישראלים צעקניים) ואני התענגתי לי עם אורז + חביתה, כוס Sea-buck Thorn צונן ולקינוח גם תה לוהט עם חלב.
סיימנו לאכול ויצאנו להתבונן "בנוף".
ממש מולנו התיישבו להן קב' של 3 מטיילות גרמניות בלונדיניות שכ"א מהן נראתה כמו דוגמנית והיה מצחיק להפנות מבט ולראות כי אנו לא היינו היחידים שהתבונן אל הנוף המהמם.
מקטע הצעידה השלישי להיום הוביל מהכפר Charabu לעיר Muktinath (גובה 3800 מ').
גם כאן כל הדרך הייתה במגמת ירידה (וטוב שכך) ותוך כשעה הגענו ליעד המבוקש, כאשר תו"כ אנו חוצים גשר מיתרים עצום ממדים שעבר מעל Thorung Khola.
בכניסה לכפר ניתב לו מקדש שאותו נחקור בהמשך ואח"כ התחלנו לשמעו קולות מוכרים.
לא אחר מאשר רעש אופנועים קידם את פנינו כאשר נכנסנו לעיר Muktinath וזה היה פשוט מבאס !
נכנסנו עוד פנימה והגענו עד למלון הכי מפורסם של כל הטרק - Bob Marley Hotel.
סיכמנו עם בעל המקום על "הדיל הישראלי" (לינה חינם תמורת ארוחות) ונכנסנו פנימה.
לא משנה כמה ביקורות טובות שמעתי על מלון זה, אותי זה הפתיע לטובה בצורה ממש גדולה.
קיבלנו כאן את המקלחת הכי יפה בכל נפאל (עם מים חמים כמובן), החדרים היו מרווחים, עם שקעי חשמל בכל חדר, עם מיטות מוזרות (מזכיר מעט בית בושת לשעבר), בסלון היה שולחן סנוקר, בגג הייתה אחלה של תצפית אל עבר כל הסביבה והכי חשוב - במקום היה את האוכל הכי טוב בכל הטרק !!!
טיפ שימושי מס' 2
אל תפספסו את השהייה במלון Bob Marley שב- Muktinath. אם עדיין יש לכם ספקות, תקראו את כל הביקורות הטובות שרשמתי לעיל ותעיינו היטב בכל הביקורות שאנשים אחרים רושמים כטיפים באתר "למטייל".
פגשתי כאן את איתי ואת אלה (אלו שפגשתי לראשונה ב- Yak Kharka) ושוחחתי עימם לא מעט.
יותר מאוחר, כאשר כל יתר החבר'ה הגיעו, נכנסתי למקלחת וזה היה תענוג של ממש - מקלחת חמה סוף סוף לאחר היום הכי ארוך בכל הטרק. בהחלט חוויה לכל החיים !
לקראת אחר הצהריים התארגנו וצעדנו לכיוון המקדש ההינדי השני הכי קדוש בנפאל (הראשון נמצא
ב- Pashopatinath שבקטמנדו).
על הדרך ראיתי דוכן של כובעי צמר וקניתי לי כובע מגניב לאחר מיקוח קל (מחיר התחלתי של 550 ר' שבקלות רבה ירדה ל- 250 ר' ועוד היא עשתה עלי קופה. כובע כזה ניתן לקנות בקטמנדו ב- 150 ר').
גם יבגני קנה חצאית לאולגה וקיבל מחיר סביר (400 ר' לאחר מיקוח. בהתחלה דרשו 800 ר').
המקדש כאן באמת ייחודי - יש כאן מס' מזרקות שמי שטופל בכולן ואח"כ נכנס לתוך 2 הבריכות - מקבל ברכה או משהו בסגנון. ג'רמי היה מספיק אמיץ ונכנס לנסות זאת למרות שהתחיל להיות ממש קר בחוץ.
נכנסנו לתוך כל מיני מקדשים לאל "וישנו" (באחד מהם קיבלתי את ה- Tika המסורתית ושם גם Durga העניק לכ"א מאיתנו את שרשרת המזל שעד היום אני עונד בגאווה).
אח"כ המשכנו בסיור וצפינו באחת השקיעות היותר מדהימות בטרק.
שמחים ומאושרים חזרנו למלון של Bob Marley ושם פגשתי בשנית את Lena (בחורה ישראלית שמטיילת כאן עם בחורה גרמניה בשם Laura). השיחה הייתה מאוד מעניינת ואלו אף הצטרפו אלינו לארוחת הערב.
בשעה טובה הגיע המשתה המלכותי.
אני הזמנתי בפעם הראשונה בשר Yak, בתוספת של צ'יפס, ירקות מבושלים וכוס תה לוהט.
אני חייב לציין שהבשר היה מאוד טעים וכלל לא סולייתי כפי שחלק טענו כשלראשונה טעמו זאת
בכפר Manang.
שוחחתי עם עומר שסיפר לי על הסרט ש- Deb עשה להם מהבוקר. מסתבר שבסופו של דבר לא רק שעומר עזר ל- Deb עם סחיבת חלק מהציוד (זה אמור להיות בכלל להפך , בירידה הוא אף החליף לקח את התרמיל הגדול והכבד ואילו מילכה הסתובבה עם התרמיל הבינוני שעומר סחב עד כה. לא נעים ...
לקינוח הזמנו את גולת הכותרת - Apple Pie.
היינו מאוד יצירתיים והזמנו לא פחות מ- 3 קינוחים שונים:
* Apple Pie
* Custard Apple Pie
* Crumble Apple Pie
היה פשוט תענוג (למרות שחלק יחלקו עלי).
תכננו את המשך המסע שלנו וסיכמנו עם עומר ומילכה שניסע ביחד עם ג'יפ למחרת בבוקר
עד ל- Tatopani. מבחינת ג'רמי, ריטה וסלינה - לילה זה היה האחרון שלנו ביחד והיה מאוד קשה לעכל זאת לאחר שטיילנו עימם במשך כל הטיול (את ריטה וג'רמי פגשו ביום הראשון ומאז לא עזבנו אחד את השני באף יום של הטרק ואת סלינה פגשנו יחסית מוקדם, אך היא נהפכה לחלק מהחבורה בטרק של ה- Tilicho).
קשה קשה ....
לפחות יצא לנו להצטלם בתמונה אחת משותפת אחרונה (התשיעייה המנצחת בתוספת Durga).
לאחר מכן, סיכמתי פרטים טכניים אחרונים עם עומר לגבי הנסיעה של מחר והלכתי לאסוף את הכביסה שעוד הייתה תלויה על הגג (בלילה לא כדאי להשאיר שם בגלל הלחות הגבוהה).
היות ושקע החשמל בחדר של ריטה, ג'רמי וסלינה לא עבד, התנדבתי ולקחתי את כל מכשירי החשמל של סלינה והטענתי אותם בחדר שלי ושל מהרי (יבגני לא יסלח לי על זה עד היום ...).
שמתי לב כי היא הביעה עמה מטען נייד שאותו היא מטעינה כשיש חשמל זמין ומטען נייד זה משמש להטענת ה- Galaxy Note שהיא באה עמו מסין (איך אני לא חשבתי על זה).
ממש לפני השינה, העברתי שיחה קצרה עם ג'רמי וריטה ואלו נתנו לי מס' טיפים איך להימנע מתשלום מיותר בכל המקדשים של עמק קטמנדו.
טיפ שימושי מס' 3
אומנם זה עוד מוקדם (או מאוחר לחלק מאלו שכבר היו שם), אך
להלן הדרכים להתחמק מתשלום במקדשים השונים הפזורים בעמק קטמנדו:
* כיכר דורבאר בקטמנדו - להגיע פשוט לא דרך שער התיירים (יש בכניסה הראשית מניאק)
* Swayambu-Nath - להיכנס דרך כניסה צדדית (עובד תמיד)
* Pashopati-Nath - להגיע מהגשר המרוחק ולשהות בגדה השנייה (אין עם זה בעיה)
* Buddha-Nath - להיכנס דרך אחת הכניסות הצדדיות (לא הצלחתי לאמת זאת בסופו של דבר).
אמרתי להם תודה רבה על הטיפים וחזרתי לחדר המפואר של המלון.
קצת היה מוזר לישון במיטה שהכיסוי שלה מפרווה בצבע ורוד (או סגול), אבל למי אכפת.
סוף יום ג' !
מבחר סרטונים מיום זה
מבחר תמונות מיום זה:
(לאלבום המלא, לחצ/י כאן)
הכל היה טוב ויפה עד שהורדתי ממני את השמיכה וכבר גלי הקור החלו להכות בי.
משום מה השעון המעורר שלי לא עבד היום ומזל שמהרי כיוון גם שעון מעורר משלו.
התארגנתי חיש מהר וכבר בשעה 4:00 בבוקר הייתי עם התרמיל מוכן לתזוזה.
חבל רק שהייתי התייר היחידי שמוכן באותו הרגע וחוץ ממני פגשתי ב- Dining Hall רק את הפורטרים המקומיים שחייבים לקום לפני כולם.
ארוחת הבוקר הגיעה כעבור כמה דק' ואני הלכתי היום על בטוח (קרי - מוזלי עם פירות וכוס קפה).
בחוץ היה חושך מצרים וגלי הקור לא הראו סימנים של סוף.
היות ועומר ומילכה לא התייצבו לארוחת הבוקר, הלכתי לחדר שלהם והתעניינתי האם הכל בסדר.
קצת בלגן היה להם כאשר היום בבוקר הפורטר שלהם (Deb) הודיע כי כואב לו הראש וביקש מהם להוריד ממנו משקל בצורה דרסטית (כנראה סימפטום של מחלת גבהים).
עומר אמר לי שהוא חושד כי Deb מזייף ובהמשך הטיול נוכחנו לראות עד כמה עומר צדק.
בכל אופן, יצאנו לדרכנו בשעה טובה ב- 5:00 בבוקר ולמזלנו היה היום ירח מלא בשמים.
אני שמתי לב לכך ראשון ומיד הכנסתי לתיק את פנס הראש שלי. ניסיתי להפציר בכל יתר חברי לקב' שגם יעשו כן (עם ירח מלא אין שום בעיה לנווט בחושך), אך הם בשלהם ובשלב מסוים זה ממש לא היה נעים שכל הזמן הם סנוורו אותי כאשר רצו לשאול אותי שאלות.
 |
| Morning on the Pass |
מז"א כאן ממש קריר והרוחות מקפיאות עצמות.
 |
| Morning on the Pass |
ה- Soft Shell המצויין שלי. מצב יתר החברים לקב' היה עגום יותר - בין 5 ל- 7 שכבות ביגוד עם
מעילי צמר, Soft Shells ועוד.
או שבאמת יש לי "דם חם" או שהציוד שקניתי ב- NZ שוב פעם מוכיח את עצמו (או שניהם יחדיו).
 |
| Me & Selina on the Pass |
להלן הציוד המומלץ שיהיה עליכם ביום הכי קריטי של הטרק:
* מכנסי טיולים (חלק מאנשי הקב' לבשו גטקס שלפי דעתי דיי מיותר ורק מכביד)
* חולצה תרמית כשכבת ביגוד ראשונה (רצוי ארוכה)
* נעלי שטח גבוהות + גרבי צמר מחממות (דיי מסורבל לצעוד עם 2 גרביים)
* מעיל רוח שכבר הוכיח את עצמו כיעיל (מחמם/מגן מפני רוח + גשם)
* בנדנה לצוואר (חובה בהחלט !)
* כובע גרב לראש (או חם-צוואר)
* משקפי שמש (חובה בהחלט !)
* כפפות
* למי שסובל מקור - להוסיף עוד מיקרו פליז או חולצה תרמית נוספת לפני ה- Soft Shell
מקטע הצעידה הראשון הוביל מ- High Camp לנק' השיא ב- Thorung La Pass (גובה 5416 מ').
לפי הרישומים הנפאליים, מקטע זה אמור לקחת 2:15 שע', אך אני כמובן שתזמנתי קצב שיא והגעתי לפסגה
תוך פחות משעתיים.
 |
| Mt. covered with Snow |
הטיפוס עצמו לא היה הכי נורא, אך בשל העובדה כי היו שם רוחות מקפיאות - זה הפך את הטיפוס ללא הכי טריוויאלי. מידי פעם עצרתי, הבטתי אחורה וראיתי נחילים של פנסי ראש שמגששים להם את דרכם באפלה.
מרוב שהיה קריר בבוקר, גם הכפפות (יחסית דקות) שלבשתי לא הכי עזרו והמשכתי לצעוד כאשר הידיים
בכיסים (קרי - ללא שימוש במקלות ההליכה).
בשלב מסוים התחילה הזריחה ולי זה נתן מוטיבציה שאוטו-טו יתחיל להיות חם יותר והטיפוס יהפוך לקליל יותר.
לא יודע למה, אבל איך שהוצאתי את המצלמה ובום ... הצג מראה לי כי הסוללה גמורה !
ממש מוזר, הרי אתמול עוד צילמתי ומד החיווי הראה לי כי יש לי עוד 3/4 סוללה זמינה לצילומים.
כנראה ש- בגובה באמת הסוללות נגמרות מהר יותר.
למזלי היה ברשותי עוד סוללה רזרבית שהוכיחה את עצמה והחזיקה מעמד עד סוף היום, למרות אינספור התמונות והסרטונים שעשינו כאן ביום הכי משוגע של הטרק.
בשעה טובה ומוקדם מהצפוי ואני כבר בנק' השיא של הטרק - Thorung La Pass בגובה 5416 מ' !!!
כבר מרחוק ראיתי את דגלי התפילה המסורתיים שמייחדים מקום זה ואת יתרת הדרך עד לשם עשיתי בריצה כאשר לא אכפת לי מכך שאין כאן מספיק חמצן. לשם אני רוצה להגיע וכמה שיותר מהר !
 |
| The Famous point on the track |
נכנסתי אל ה- Tea House הכי מפורסם והכי יקר של כל טרק האנאפורנה.
 |
| Me on the Pass |
לשנת 2012 - מחיר כוס קטנה של תה שחור כבר עולה 110 ר'. באם רוצים כוס תה + לימון המחיר קופץ
ל- 150 ר' ואם רוצים כוס מעט יותר גדולה - המחיר מכפיל את עצמו (קרי - 300 ר' לכוס תה).
גנבים זו לא מילה ...
בשעה טובה הקב' הראשונה שכללה את ג'רמי, ריטה, סלינה ויבגני הגיעו ל- Pass וכעבור 15 דק' נוספות
וגם Vova ומהרי הגיעו וביחד יכולנו לחגוג את אחד הרגעים היותר מרגשים בטרק - כיבוש ה- Pass.
הצטלמנו ביחד ליד השלט הכי מפורסם של הטרק ולאחר מכן כ"א התפנה לעיסוקיו.
יבגני החליט משום מה שהכינוי "סופרמן" קטן עליו והתחיל לטפס מעלה לכיוון אחת מפסגות ההרים המושלגות
בניסיון לגעת בשלג.
 |
| Conquering the Pass |
כעבור 20 דק' לערך כבר ראיתי כי יבגני בדרך למטה, לאחר שהוא וויתר על התענוג.
בינתיים אני, ג'רמי, ריטה וסלינה חגגנו ביחד את כיבוש הפסגה ואלו הציעו לי ממיטב המטעמים שהם קנו
במסעדת ה- G.H בלילה הקודם ב- High Camp (איך אנחנו לא חשבנו על זה).
פשוט טעים היה לטעום מהביצה הקשה, מהלחם הטיבטי ומגבינת ה- Yak הייחודית שעד היום אין לי מושג מה הופך אותה לכזאת טעימה.
לאחר מכן כל החבורה התאספה והתחלנו לטפס אל עבר נק' תצפית שהייתה ממש מעל ה- Tea House.
זאת הייתה אחת מההחלטות הכי מוצלחות שעשינו בכל הטרק.
ממש מעל, במקום דיי חבוי לעין - הסתתרו להם 3 אגמי ברקת מדהימים !!!
הצבע הטורקיז-עז והצלילות של המים זה משהו שחובה לראות בכדי להאמין !
 |
| Emerald Lake on the Pass |
נק' התצפית נמצאת בגובה של 5500 מ' לערך וגובה זה ממש ראוי להערכה !
 |
| Group Picture |
 |
| Me on Thorung La Pass Summit |
כל הדרך הייתה במגמת ירידה (חלקה אף תלולה מאוד) וכמעט כולנו הרגשנו כמה עומס מופעל על הברכיים. אולי יבגני לא הרגיש כמונו אם הוא ירד את המדרון בשיטה הייחודית שאותה הוא אימץ מס' ימים קודם לכן.
כבר אחרי 5 דק' בירידה וכבר כולנו מורידים את התרמילים, שמים את ה- Soft Shell בתוך התרמיל ומחליפים את כובע הגרב עם כובע שמש.
הקרינה כאן סופר קטלנית וחובה למרוח כמויות נכבדות של קרם הגנה על כל אזור חשוף של העור.
מקטע הצעידה הראשוני של המדרון היה לקוח מהסרטים.
כל המסלול היה מסומן ע"י עמודים עם דגל (Poles) - מזכיר מאוד את סימון מסלולי ה- Route המסוכנים של NZ בהם עמודים אלו היו הסמן היחידי ובלעדיהם אפשר היה בקלות לסטות מהמסלול וללכת לאיבוד.
 |
| Marked Pole on the track |
בדרך למטה פגשנו לא מעט מטיילים שהגיעו מהכיוון הנגדי ואני אומר לעצמי - טוב מאוד שאנו לא כמוהם.
 |
| Annapurna Circuit Sign |
בעיקרון, אין שום מניעה לעשות את הטרק עם כיוון השעון או כנגדו, רק קחו בחשבון את היום הכי קשה של ה- Pass ותדעו כי אם בוחרים במסלול שאנו בחרנו (נגד כיוון השעון) - הטיפוס ל- Pass נחשב לקל יותר ומצריך עליה מגובה של 4850 מ' ל- 5416 מ' ואילו אלו שבאים מהכיוון הנגדי צריכים לטפס מגובה
התחלתי של 4230 מ' ועד ל- 5416 מ' ... עכשיו תעשו את החשבון ותבינו למה רוב המטיילים בוחרים לחצות את
ה- Pass מהכיוון אותו אנו עשינו.
המשכתי לי במסלול הסלאלום (או Zig Zag תלוי איך מסתכלים על זה) ועם 2 מקלות ההליכה זה נראה והרגיש
כמו גלישת סקי.
 |
| Itai & Ella |
צילמתי זאת בסתר וסיכמתי עם ריטה שאשלח לה את התמונה בהזדמנות הראשונה שתהיה לי.
 |
| For Jeremy |
בעוד ראינו את כל יתר המטיילים ממשיכים לרדת בשביל ה- Zig Zag הארוך, Durga לקח אותנו בדרך קיצור אומנם קצרה, אך "מכאיבה טילים" לברכיים עד שהגענו לכפר Charabu.
 |
| Zig Zag Trail to Charabu |
סיימנו לאכול ויצאנו להתבונן "בנוף".
ממש מולנו התיישבו להן קב' של 3 מטיילות גרמניות בלונדיניות שכ"א מהן נראתה כמו דוגמנית והיה מצחיק להפנות מבט ולראות כי אנו לא היינו היחידים שהתבונן אל הנוף המהמם.
 |
| Beautiful Trekker woman |
גם כאן כל הדרך הייתה במגמת ירידה (וטוב שכך) ותוך כשעה הגענו ליעד המבוקש, כאשר תו"כ אנו חוצים גשר מיתרים עצום ממדים שעבר מעל Thorung Khola.
 |
| Swing Bridge near Muktinath |
לא אחר מאשר רעש אופנועים קידם את פנינו כאשר נכנסנו לעיר Muktinath וזה היה פשוט מבאס !
 |
| Temple for Vishnu |
סיכמנו עם בעל המקום על "הדיל הישראלי" (לינה חינם תמורת ארוחות) ונכנסנו פנימה.
לא משנה כמה ביקורות טובות שמעתי על מלון זה, אותי זה הפתיע לטובה בצורה ממש גדולה.
קיבלנו כאן את המקלחת הכי יפה בכל נפאל (עם מים חמים כמובן), החדרים היו מרווחים, עם שקעי חשמל בכל חדר, עם מיטות מוזרות (מזכיר מעט בית בושת לשעבר), בסלון היה שולחן סנוקר, בגג הייתה אחלה של תצפית אל עבר כל הסביבה והכי חשוב - במקום היה את האוכל הכי טוב בכל הטרק !!!
 |
| Me & Mahary in Muktinath |
אל תפספסו את השהייה במלון Bob Marley שב- Muktinath. אם עדיין יש לכם ספקות, תקראו את כל הביקורות הטובות שרשמתי לעיל ותעיינו היטב בכל הביקורות שאנשים אחרים רושמים כטיפים באתר "למטייל".
פגשתי כאן את איתי ואת אלה (אלו שפגשתי לראשונה ב- Yak Kharka) ושוחחתי עימם לא מעט.
יותר מאוחר, כאשר כל יתר החבר'ה הגיעו, נכנסתי למקלחת וזה היה תענוג של ממש - מקלחת חמה סוף סוף לאחר היום הכי ארוך בכל הטרק. בהחלט חוויה לכל החיים !
לקראת אחר הצהריים התארגנו וצעדנו לכיוון המקדש ההינדי השני הכי קדוש בנפאל (הראשון נמצא
ב- Pashopatinath שבקטמנדו).
על הדרך ראיתי דוכן של כובעי צמר וקניתי לי כובע מגניב לאחר מיקוח קל (מחיר התחלתי של 550 ר' שבקלות רבה ירדה ל- 250 ר' ועוד היא עשתה עלי קופה. כובע כזה ניתן לקנות בקטמנדו ב- 150 ר').
גם יבגני קנה חצאית לאולגה וקיבל מחיר סביר (400 ר' לאחר מיקוח. בהתחלה דרשו 800 ר').
 |
| Entrance to Temple in Muktinath |
 |
| Temple in Muktinath |
 |
| Me with the Tika |
שמחים ומאושרים חזרנו למלון של Bob Marley ושם פגשתי בשנית את Lena (בחורה ישראלית שמטיילת כאן עם בחורה גרמניה בשם Laura). השיחה הייתה מאוד מעניינת ואלו אף הצטרפו אלינו לארוחת הערב.
בשעה טובה הגיע המשתה המלכותי.
אני הזמנתי בפעם הראשונה בשר Yak, בתוספת של צ'יפס, ירקות מבושלים וכוס תה לוהט.
אני חייב לציין שהבשר היה מאוד טעים וכלל לא סולייתי כפי שחלק טענו כשלראשונה טעמו זאת
בכפר Manang.
 |
| Yak Burger |
לקינוח הזמנו את גולת הכותרת - Apple Pie.
היינו מאוד יצירתיים והזמנו לא פחות מ- 3 קינוחים שונים:
* Apple Pie
* Custard Apple Pie
* Crumble Apple Pie
היה פשוט תענוג (למרות שחלק יחלקו עלי).
תכננו את המשך המסע שלנו וסיכמנו עם עומר ומילכה שניסע ביחד עם ג'יפ למחרת בבוקר
עד ל- Tatopani. מבחינת ג'רמי, ריטה וסלינה - לילה זה היה האחרון שלנו ביחד והיה מאוד קשה לעכל זאת לאחר שטיילנו עימם במשך כל הטיול (את ריטה וג'רמי פגשו ביום הראשון ומאז לא עזבנו אחד את השני באף יום של הטרק ואת סלינה פגשנו יחסית מוקדם, אך היא נהפכה לחלק מהחבורה בטרק של ה- Tilicho).
קשה קשה ....
לפחות יצא לנו להצטלם בתמונה אחת משותפת אחרונה (התשיעייה המנצחת בתוספת Durga).
 |
| The Amazing 9 |
היות ושקע החשמל בחדר של ריטה, ג'רמי וסלינה לא עבד, התנדבתי ולקחתי את כל מכשירי החשמל של סלינה והטענתי אותם בחדר שלי ושל מהרי (יבגני לא יסלח לי על זה עד היום ...).
שמתי לב כי היא הביעה עמה מטען נייד שאותו היא מטעינה כשיש חשמל זמין ומטען נייד זה משמש להטענת ה- Galaxy Note שהיא באה עמו מסין (איך אני לא חשבתי על זה).
ממש לפני השינה, העברתי שיחה קצרה עם ג'רמי וריטה ואלו נתנו לי מס' טיפים איך להימנע מתשלום מיותר בכל המקדשים של עמק קטמנדו.
טיפ שימושי מס' 3
אומנם זה עוד מוקדם (או מאוחר לחלק מאלו שכבר היו שם), אך
להלן הדרכים להתחמק מתשלום במקדשים השונים הפזורים בעמק קטמנדו:
* כיכר דורבאר בקטמנדו - להגיע פשוט לא דרך שער התיירים (יש בכניסה הראשית מניאק)
* Swayambu-Nath - להיכנס דרך כניסה צדדית (עובד תמיד)
* Pashopati-Nath - להגיע מהגשר המרוחק ולשהות בגדה השנייה (אין עם זה בעיה)
* Buddha-Nath - להיכנס דרך אחת הכניסות הצדדיות (לא הצלחתי לאמת זאת בסופו של דבר).
אמרתי להם תודה רבה על הטיפים וחזרתי לחדר המפואר של המלון.
קצת היה מוזר לישון במיטה שהכיסוי שלה מפרווה בצבע ורוד (או סגול), אבל למי אכפת.
סוף יום ג' !
מבחר סרטונים מיום זה
מבחר תמונות מיום זה:
(לאלבום המלא, לחצ/י כאן)
 |
| Annapurna Summit |
 |
| local porter on the pass |
 |
| Me with the Yak's Horn |
 |
| Annapurna Range |
 |
| Group Picture |
 |
| Me & Selina on the Pass |
 |
| Go West |
 |
| Jeremy's Camera taking shots |
 |
| Selina on the Track |
 |
| Relax Moment |
 |
| Peter Pen on the Track |
 |
| Steep Decent to Charabu |
 |
| Solar Cooker |
 |
| Track to Muktinath |
 |
| Entrance to Muktinath |
 |
| Fossil in Muktinath |
 |
| Our Room in Bob Marley Hotel |
 |
| Annapurna Range |
 |
| View from Temple in Muktinath |
 |
| Water flow in the Temple |
 |
| Holy Small Waterfalls |
 |
| Holy Pool |
 |
| Mahary with the Tika |
 |
| Evgeny with the Tika |
 |
| Sunset at Muktinath |
 |
| Pray Wheels in Muktinath |
 |
| Old Friends |
 |
| Chicken Sizzler |
תמונות מעולות, הטיול ברשימה שלי גם
השבמחקאגב, יש לך המלצות לדגמים של דגמחים לגברים שיתאימו לטיול?