זה היה יכול להיות קטע ממש לא נעים על הבוקר.
כיוונתי שעון מעורר לבוקר הכי קריטי במסלול והוא לא צילצל !
למזלי שמעתי רעש של דלת נטרקת בחוץ וזה העיר אותי. נוכחתי לראות כי אני בעיכוב רציני של 15 דק' ומיד טסתי להתארגן. ממש מהר התארגנתי לי בחשכה (אין לי מושג לאן נעלם פנס הראש שלי) ותוך 10 דק' וכבר הייתי מוכן ומזומן לקראת היציאה למסלול.
ממש מבאסת העובדה, אבל גם בבוקר הכי קריטי של המסלול ושוב פעם יש עיכובים רציניים.
במקום להמתין יותר מידי, ביקשתי בשלב מסוים מ- Durga שיביא את כוסות התה/קפה ומקסימום הן מעט יתקררו עד שכולם יואילו בטובם לרדת למטה.
אחלה של רעיון לשתות משהו חם לפני היציאה לקור שבחוץ.
יצאנו לדרך בשעה טובה ב- 4:45 בבוקר (עיכוב קל של 15 דק') ובחוץ עלטה מוחלטת.
התחלנו לטפס במדרגות מה- G.H עד שבשלב מסוים לקחנו ימינה ומשם התחיל הטיפוס הרציני והארוך אל עבר נק' התצפית הכי מפורסמת של כל הטרק, הלא היא ה- Poon Hill.
בניגוד ליום של ה- Pass (בו היה לנו ירח מלא), היום בבוקר היו היה חשוך וכולנו נעזרנו בפנסי הראש בשביל לגשש את דרכנו במעלה.
לאחר 5 דק' של טיפוס וכבר אנו בדלפק התשלום, בו תיירים נאלצים להיפרד מ- 25 ר'
(מקומיים נכנסים בחינם). הם טוענים כי התשלום נועד עבור שימור אזור זה, אך כולנו יודעים כי זהו שקר וזאת עוד דרך לחלוב כסף מתיירים תמימים.
שילמנו והמשכנו לטפס מעלה מעלה.
לאחר 35 דק' נוספות של טיפוס בינוני במדרגות ואנו על הפסגה של ה- Poon Hill (גובה 3200 מ').
כמות האנשים שהיו כאן פשוט מטורפת, לאחר שאתמול היו הרבה עננים שגרמו ללא מעט אנשים להישאר לעוד לילה ולצפות באחד הנופים היותר יפים בכל נפאל.
הבוקר הפציר לאטו ולאט לאט נגלה הנוף המרהיב של רכס האנאפורנה וה- Daulagiri.
הבחנתי מיד בפנים מוכרות (הבחור הסיני שראינו ביום הראשון של הטרק וכן את שירי הבלונדה).
מגדל התצפית היה כבר בתפוסה מלאה וכל ניסיון לעלות למעלה ולמצוא פינה נוחה לצילום נחלה כישלון.
כנראה שהיינו צריכים להגיע לכאן מוקדם יותר ולשריין מקום.
אף מילה לא תתאר את הנוף המהמם שיצא לנו לראות כאן בזריחה.
בפעם השלישית (והאחרונה) הרשיתי לעצמי להגיד את המילה: "ואוו ..." (ובדר"כ מעטים הם המקומות שמדהימים אותי על כלות הנשימה).
צילמתי כאן לא מעט תמונות נוף וכן גם הסרטתי לא מעט סרטונים.
לא היה אכפת לי שכפות הרגלים שלי כמעט וקפאו, אך אני המשכתי בשלי וצילמתי עוד תמונה ועוד סרטון.
בהחלט היה שווה לטפס את העלייה המטורפת בכדי להגיע למקום ייחודי זה.
טיפ שימושי מס' 1
מעטים הם המקומות לאורך טרק האנאפורנה שבהחלט אפשר לומר עליהם כי ההשקעה והמאמץ השתלמו.
הטיפוס ל- Poon Hill בהחלט שווה כל טיפה של מאמץ. אל תוותרו על חוויה ייחודית זו !
התחלנו בירידה מאוד אטית לכיוון הכפר Ghorepani (בתרגום חופשי: מים נקיים).
לקח לנו 15 דק' והרבה בגלל זה היה בשל העובדה כי צעדנו בטור ארוך ללא אפשרות לעקוף.
טיפ שימושי מס' 2
תתזמנו את ארוחת הבוקר ל- 7:30 בבוקר (ההזמנה הייתה בלילה שלפני הטיפוס ל- Poon Hill).
שעה זו נחשבת למאוד סבירה (באם אתם מתחילים לטפס בסביבות השעה 4:40 בבוקר).
אין דרך לתאר כמה כיף זה לחזור לכפר ולהגיע ישירות לארוחת הבוקר הטעימה.
הרבה חדש אין בארוחת הבוקר וכרגיל הזמנתי מוזלי + פירות + קפה וכן ניסיתי גם מהלחם הטיבטי + דבש.
לאחר ששבענו מהארוחה הטעימה, עשינו מעט מתיחות לרגליים ויכולנו לצאת בחזרה למסלול.
יצאנו לדרכנו ב- 8:30 ועצב קל ניכר בפני כאשר עזבנו את אחד הכפרים היותר יפים שיצא לנו לשהות בהם.
ממש ביציאה מהכפר ושוב פעם נק' ביקורת. בנוהל הרגיל שלחנו את מהרי + Vova להמשך הדרך, בעוד אני ויבגני חיכינו ש- Durga יחזור מעמדת החתמת הפרמיטים.
מקטע הצעידה הראשון הוביל מהכפר הציורי Ghorepani לכפר Nangge Thanti (גובה 2430 מ').
הצעידה היתה מאוד קלילה, במגמת ירידה ועברה דרך הבוש הנפאלי הטיפוסי.
נוכחתי לראות כי הכפר Ghorepani עצום מימדים ומכיל עשרות G.H מסוגים שונים. כנראה שזה מאוד פופולארי להגיע לכאן ולמחרת לעלות לנק' התצפית ב- Poon Hill.
תוך כדי הצעידה פגשתי זוג מטיילים שצעדו בקצב ממש סבבה.
החלטתי להצטרף אליהם ועל הדרך הכרתי ודיברתי עם בחורה ממש חמודה בשם Lia.
שוחחנו לא מעט תו"כ הצעידה ומבלי ששמנו לב וכבר אנו בכפר הבא.
דיי הופתענו לראות כי דווקא מהכיוון הנגדי מגיעים מאות (אם לא אלפים) של מטיילים ואמרנו לעצמנו שממש מזל שהגענו ל- Ghorepani יום קודם לכן. עם כמות כזו של מטיילים, לא היה סיכוי למצוא חדרים סבירים בכפר.
מקטע הצעידה השני הוביל מהכפר Nangge Thanti לכפר Banthanti (גובה 2210 מ').
הצעידה הייתה מאוד מרגיעה בתוך היער העבות ולמעשה מאז Tatopani, המסלול מאוד מזכיר את הטרקים הטיפוסיים שיצא לי לטייל בהם ב- NZ (שזה ממש מצוין).
מקטע הצעידה השלישי הוביל מ- Banthanti לכפר Ulleri (גובה 1960 מ').
בשלב זה התחילה ירידה טכנית ע"ג מדרגות צרות וחלקלקות.
מקלות ההליכה "חזרו לאופנה" וממש מזל שאני צועד עם 2 מקלות כי הירידה שכאן מאוד מסורבלת וקשה.
מז"א היום היה "חם אש" ואני ממש שמח שלא הגענו מהכיוון הנגדי כי ראיתי לא מעט מטיילים שדיי
"ירקו דם" בעליה הרצחנית הזאת (טיפוס של 2000 מ' בחום). שלא לדבר על הפרטיות שנהרסת כאשר צועדים עם עוד כמה מאות מטיילים לצידך ...
מקטע הצעידה הרביעי להיום הוביל מהכפר Ulleri לכפר Tikhedhungga (גובה 1540 מ').
כל היתרונות שלי לטרקים (רגלים ארוכות וגמישות, סיבולת ועוד) ממש לא עזרו לי כאן בירידה הטכנית הקשה ודיי היה לי קשה לצעוד בקצב של Durga שצעד לו בקלילות רבה ולא ניכר כי הירידה משפיעה על ברכיו בצורה כה חמורה כפי שהשפיעה עלי ועל כל חברי לקב'.
לפחות מצאתי מס' יתרונות למרות החום הכבד.
מידי פעם עברנו ליד נחלון או מפלון ושם הרשיתי לעצמי להוריד את הכובע ולרחוץ את פני עם מים צוננים.
תחושה ממש קרירה ונעימה ביום חמים כמו זה (בארץ היכן אפשר למצוא דברים כאלו).
הגענו כעבור שעה לכפר וקטע המדרגות המייגע היה כבר מאחורינו (ברוך שפטרנו).
חצינו Swing Bridge וכבר אנו משוטטים לנו בין סמטאות הכפר הציורי.
התעכבתי לי ליד כניסה לאחד ה- G.H וכיתוב קיר על גרם המדרגות גרם לי להישאר לגחך מעט.
כחלק מניסיון למשוך לקוחות ל- G.H, בעל המקום רשם על גרם המדרגות:
We Offer European Toilet ...
עד כמה מפונקים אנחנו (כתיירים זרים) יכולים להיות ...
צילמתי את המחזה היוצא דופן והמשכנו הלאה לארוחת הצהרים.
דבר ראשון שעשיתי לאחר שהורדתי את התרמיל היה לעשות שחרור לשרירי הרגלים שזעקו מרוב עומס.
לאחר מכן הגיעה ארוחת הצהרים המפנקת (תפו"א מבושלים, מרק עגבניות ולחם טיבטי).
אגרנו מספיק כוח להמשך הדרך וכבר אנו עם התרמילים עלינו בדרך לסיים את המסלול עוד היום.
מקטעי הצעידה הבאים הובילו מהכפר Tikhedhungga ל- Hile (גובה 1450 מ'),
Suddeme (גובה 1340 מ') ו- Lamdawali (גובה 1160 מ').
הצעידה הייתה מאוד נינוחה ועברה ממש מהר.
לא יודע מה עבר עלינו באותו הרגע, אך בכפר Lamdawali ראינו ג'יפ מקומי וחלק מאנשי הקב' העלו את האופציה שניקח את הג'יפ כבר מכאן ונסיים את היום (מוקדם מהצפוי).
מפאת קוצר הזמן והרצון להגיע ל- Pokhara בשעה סבירה, נתתי אישור ו- Durga הלך לבעל הג'יפ והתמקח עמו על מחיר הנסיעה עבור כולנו.
המחיר ההתחלתי עמד על 3500 ר' (שכמובן לא הסכמנו לשלם), אך לאחר מיקוח קל וכבר המחיר שבעל הג'יפ דרש
ירד ל- 3000 ר'. לא רצינו להיכנס לקטנות והסכמנו לכך. הייתם צריכים לראות את האושר והחיוך שעלה על בעל הרכב כאשר הוא שמע שמישהו הולך לשלם לו 3000 ר' וזה רק מעיד על כך שמחיר הנסיעה האמתי
(באם מתמקחים למוות) עומד על 2000 - 2500 ר' בלבד.
העמסנו את התרמילים על גג הג'יפ המתפרק ולאחר זמן מה התחילה "נסיעת החלומות".
אין דרך לתאר איזו הרגשת פספוס חשתי באותו הרגע כאשר "התעצלנו" ואפילו לא הצלחנו להגיע לנק' הסיום המקורית בכפר Nayapul (מרחק צעידה של שעה וחצי מכאן).
לרגעים מסוימים רציתי פשוט לצאת מהג'יפ ולהמשיך ולצעוד עד לסוף ולסיים בכבוד את אחד הטרקים הארוכים והמלהיבים שיצא לי לצעוד בהם בחיים.
אין מה לעשות ... החלטה קבוצתית צריך לכבד.
הג'יפ המקרטע התחיל בנסיעה ואנו השתדלנו לא לעוף מכל המהמורות שהיו על הדרך.
איזו נסיעה אטית בטירוף הייתה כאן. בשל העובדה כי בעל הרכב דיי שמר עליו ונסע ממש לאט ובשל העובדה כי הגיעו מולנו מאות מטיילים שצעדו ברגל - גרמו לכך שהנסיעה הייתה לא בהכרח יותר מהירה לעומת המקבילה שהיינו ממשיכים לצעוד ברגל (ואני ממש לא צוחק).
על הדרך הבטתי בחלון וראיתי לפתע את Lia שהמשיכה לצעוד לפנינו והייתה ממש לפני נק' הסיום.
נופפתי לה לשלום והמשכנו הלאה בנסיעה.
לא יודע איך, אבל לג'יפ שלנו נגמר המצבר על הגשר בכפר Birethanti (גובה 1025 מ').
קצת לא נעים היה לראות שהג'יפ שלנו חוסם את הנתיב היחידי על הגשר וגורם לפקקים רציניים.
בזמן שבעל הג'יפ ניסה בכל כוחו להשיב את המצבר לחיים, Durga לקח את הפרמיטים שלנו ובנוהל הרגיל הלך והחתים אותם בנק' הבידוק הראשונה לפני הגשר (יש עוד אחת אחרי הגשר).
אנחנו בינתיים השתזפנו לנו בשמש הקופחת ובהינו בנהר העצום (Modi Khola) שחוצה את הכפר.
העם הנפאלי מאוד חברותי וכמעט כל אנשי הכפר הגיעו לעזור לבעל הג'יפ להתניע את הרכב.
בינתיים הגיעה Lia ואני הצעתי שהיא תוכל להצטרף אלינו לנסיעה ל- Pokhara.
היות וגם היא רצתה להגיע עוד היום לעיירת הנופש - זאת הייתה רק שאלה של זמן עד שהיא תסיים להחתים את הפרמיט שלה ותצטרף אלינו לנסיעה.
היות ועוד 2 מטיילים הצטרפו אלינו כעת, בעל הרכב עשה פרצופים חמוצים ואנו אמרנו לו כי נשלם לו סכום מפלצתי של 3500 ר' ומאז הוא שתק והיה מרוצה עד השמיים !
מהכפר Birethanti ועד לנק' הסיום המקורית ב- Nayapul חלפו אולי 5 דק' של נסיעה ובכך למעשה הסתיים לו טרק סובב האנאפורנה המצוין שלקח לצעוד בו 16 ימים מפרכים ומדהימים.
דרך העפר המעפנה התחלפה לה בכביש אספלט מודרני (במונחים מקומיים) ומכאן בעל הג'יפ "נתן בגז" ואנו יכולנו להתרווח לאחור וליהנות ממשב הרוח הקרירה שנשבה ברכות על פנינו.
כעבור שעה של נסיעה קלילה ומעניינת שבמהלכה החלפתי חוויות לא מעטות עם Lia וכבר הג'יפ הגיע לפרברים של עיירת הנופש Pokhara. אותי זה ממש הפתיע לטובה כי החלופה של אוטובוס מקומי
מ- Nayapul ל- Pokhara אמורה לקחת בין 3 ל- 5 שעות של נסיעה.
קצת מרגיז כשבעל הג'יפ הוריד אותנו בקצה המרוחק של העיר והיינו חייבים לקחת מונית עד ל- Lakeside.
מיקוח קליל עם מס' נהגי מונית שהמתינו כאן (לא היו חסרים כאלו בסביבה) וכבר מחיר המונית צנח
מ- 300 ר' ל- 250 ר' פר מונית (לקחנו 2 מוניות).
העמסנו את כל התרמילים על גג המונית הקטנה (סוג של סוזוקי אלטו ישנה) ונדחסנו פנימה.
היות ולא היה חבל קשירה לבעל המונית, הוא השתמש ברצועות התרמילים שלנו בכדי לאבטח אותם לגג המונית. אם רק הייתי יודע זאת מראש ...
נסיעה של 15 דק' וכבר אנו ב- Lakeside (אזור התרמילאים בפוקרה, בדומה לתאמל שבקטמנדו).
כמו בקטמנדו, נוכחנו לראות כי גם כאן יש 2 סוכנויות של סוויסה. אנו בחרנו בזאת שכולם המליצו עליה
והיא נקראית www.swissanepal.com.
נכנסנו פנימה וראינו שם פנים מוכרות.
מסתבר שאחד מהעובדים שעובד גם בסניף שבקטמנדו, הגיע לכאן למס' ימים וזיהה אותנו.
סגרנו את התשלום עבור הפורטר (700 ר' נוספים עבור היום ה- 16. משלמים מראש על 15 ימים),
וכן שילמנו גם 70$ עבור הטיסה מפוקרה לקטמנדו שתהיה בעוד יומיים.
אין דרך לתאר את ההרגשה של כולם מכירים את כולם.
איך שיצאנו מהסוכנות, פגשנו את כל החבר'ה שטיילנו עימם בטרק ומדהים לראות איך כולם מחבקים את כולם
(כאילו היו חברים במשך שנים). מיד ראינו את עומר ומילכה, את "קיפוד ודובה", את Lena ו- Laura וכן גם את רומן ונעמי. היכן דבר כזה היה יכול להיות בישראל ???
סיכמנו עם עומר ומילכה שיצטרפו אלינו ונחגוג ביחד את סיום טרק האנאפורנה בלא פחות מהמסעדה
הכי מפורסמת והכי יוקרתית בעיר, הלא היא: Everest Steak House (ממול לסוכנות סוויסה).
Durga היה ממש אחלה עד סוף הטיול וגם עכשיו צעד עמנו וסחב את התרמיל הגדול עד שנתמקם לנו באחד ה- G.H שבסביבה. היות ולא רצינו לטרטר אותו יותר מידי, התעקשנו לשחרר אותו ושילך לעשות סידורים לפני שהוא יצטרף אלינו לחגיגה המשותפת בשעה 20:00 במסעדה.
שיטוט קצרצר ברחובות העיר וכבר מצאנו לעצמנו G.H יוקרתית במחירי רצפה (רק 550 ר' לילה לחדר).
למקום קוראים (Double Tree Hotel (Tulip inn והוא ממש אחלה - חדרים מרווחים ונקיים, מקלחת עם שפע של מים חמים בכל שעות היום, גג עם נוף לכל העיר, אינטרנט אלחוטי חינמי (הסיסמא: cocakola).
מיד הוצאתי את הבגדים המלוכלכים ועשיתי כביסה מהירה.
יותר מאוחר הבנתי מבעלי המקום כי יש אפשרות לעשות כביסה מסודרת ובתשלום וכי לא נהוג לעשות כביסה במקלחת של החדר (מה שנקרא: "אופס ...").
התארגנו ויצאנו לדרך, לא לפני שקפצנו תחילה ל- Nabil ATM ומשכנו כסף להמשך הדרך.
רח' ה- Lakeside מאוד תיירותי - שפע של חנויות למזכרות, אינסוף מסעדות, בתי קפה, G.H, מלונות ועוד.
ממש לא מפתיע, אבל הישראלים דיי "כבשו" את אזור ה- Lakeside.
הגענו למסעדה קצת לפני 20:00 בערב, כאשר על הדרך אספנו את Durga.
היות והקומה הראשית של המסעדה הייתה בתפוסה מלאה, נאלצנו לעלות לקומת הגג ושם לקיים את המשתה.
חוץ מעניין הברחשים והיתושים, הכל היה כאן סבבה.
הזמנו כמובן את המנה הייחודית של המקום (אני הזמנתי Steak ברוטב עגבניות שהיה ממש הצלחה).
שילמנו עבור התענוג 775 ר' וקיבלנו מנה עסיסית של בשר בקר (300 ג') + צ'יפס + לקט ירקות מאודים.
כמו כן הוספנו לעסק גם בקבוק יין צרפתי משובח (שעולה 2000 ר' !!!) ויכולנו להרים לחיים.
הרמנו כוסית לציון מס' אירועים מרכזיים.
ראשית לציון ערב יום שישי ושנית לציון סיום הטרק המופלא ושלישית לציון מתנת העזיבה שהכנו ל- Durga.
החלטנו לתת לו תשר עצבני של 12,000 ר' + מצלמה + כרטיס זיכרון.
בהחלט הגיע לו הטיפ השמן ולא סתם מינו אותו להיות האחראי על הפורטרים בכל סוכנות סוויסה.
לארוחה החגיגית - Durga הזמין את חבר שלו (הפורטר של קיפוד ודובה) וכך הוא יכול היה להעביר עמו חוויות בשפה המקומית, בעוד כולנו העברנו חוויות בעברית.
לקינוח הזמנו סלט פירות מתקתק ועסיסי שהורכב מאננס + בננה + תפוחים טריים.
השעה הייתה כבר 22:00 בלילה ונפרדנו לשלום מ- Durga שהיה צריך לקחת אוטובוס לילה בחזרה לקטמנדו כי בעוד יומיים והוא שוב פעם צריך לחזור לעבוד. הפעם לשם שינוי הוא יזכה להיות פורטר של 2 בחורות אמריקאיות
בטרק ה- Everest Base Camp. כל הכבוד לו ...
לא רק מ- Durga נפרדנו וכאשר הגיע החשבון יכולנו להיפרד לשלום גם מ- 9000 ר' שממש עפו להם בשנייה.
לא סתם מכנים מסעדה זו כטובה ביותר וכיוקרתית ביותר בכל פוקרה.
לאחר השעה 22:00 נראה כאילו כולם כבר הלכו לישון כאשר רחובות העיר נראו מתים לגמרי.
חזרנו ל- G.H שהיה ממש בצמוד למרכז המסחרי ואני השתמשתי ב- Wifi החינמי בכדי להתעדכן במעט לגבי מה שקורה בארץ וכן לעדכן את כולם שהכל בסדר.
השעה היתה כבר אחרי חצות, אך משום מה - צמד ישראלים מעאפן החליט "לעשן ירוק" מחוץ לחדר שלנו ועל הדרך לעשות רעש כה חזק.
מה נסגר עימם ???
ניסיתי להתעלם מהרעש ועפתי לישון.
סוף יום ו' !
מבחר סרטונים מיום זה
מבחר תמונות מיום זה:
(לאלבום המלא, לחצ/י כאן או כאן)
כיוונתי שעון מעורר לבוקר הכי קריטי במסלול והוא לא צילצל !
למזלי שמעתי רעש של דלת נטרקת בחוץ וזה העיר אותי. נוכחתי לראות כי אני בעיכוב רציני של 15 דק' ומיד טסתי להתארגן. ממש מהר התארגנתי לי בחשכה (אין לי מושג לאן נעלם פנס הראש שלי) ותוך 10 דק' וכבר הייתי מוכן ומזומן לקראת היציאה למסלול.
ממש מבאסת העובדה, אבל גם בבוקר הכי קריטי של המסלול ושוב פעם יש עיכובים רציניים.
במקום להמתין יותר מידי, ביקשתי בשלב מסוים מ- Durga שיביא את כוסות התה/קפה ומקסימום הן מעט יתקררו עד שכולם יואילו בטובם לרדת למטה.
אחלה של רעיון לשתות משהו חם לפני היציאה לקור שבחוץ.
יצאנו לדרך בשעה טובה ב- 4:45 בבוקר (עיכוב קל של 15 דק') ובחוץ עלטה מוחלטת.
התחלנו לטפס במדרגות מה- G.H עד שבשלב מסוים לקחנו ימינה ומשם התחיל הטיפוס הרציני והארוך אל עבר נק' התצפית הכי מפורסמת של כל הטרק, הלא היא ה- Poon Hill.
 |
| Sunrise at Poon Hill |
לאחר 5 דק' של טיפוס וכבר אנו בדלפק התשלום, בו תיירים נאלצים להיפרד מ- 25 ר'
(מקומיים נכנסים בחינם). הם טוענים כי התשלום נועד עבור שימור אזור זה, אך כולנו יודעים כי זהו שקר וזאת עוד דרך לחלוב כסף מתיירים תמימים.
שילמנו והמשכנו לטפס מעלה מעלה.
לאחר 35 דק' נוספות של טיפוס בינוני במדרגות ואנו על הפסגה של ה- Poon Hill (גובה 3200 מ').
 |
| Sunrise at Poon Hill |
 |
| Me & Evgeny in Poon Hill |
הבוקר הפציר לאטו ולאט לאט נגלה הנוף המרהיב של רכס האנאפורנה וה- Daulagiri.
הבחנתי מיד בפנים מוכרות (הבחור הסיני שראינו ביום הראשון של הטרק וכן את שירי הבלונדה).
 |
| Sunrise at Poon Hill |
מגדל התצפית היה כבר בתפוסה מלאה וכל ניסיון לעלות למעלה ולמצוא פינה נוחה לצילום נחלה כישלון.
כנראה שהיינו צריכים להגיע לכאן מוקדם יותר ולשריין מקום.
 |
| Watch Tower in Poon Hill |
אף מילה לא תתאר את הנוף המהמם שיצא לנו לראות כאן בזריחה.
בפעם השלישית (והאחרונה) הרשיתי לעצמי להגיד את המילה: "ואוו ..." (ובדר"כ מעטים הם המקומות שמדהימים אותי על כלות הנשימה).
צילמתי כאן לא מעט תמונות נוף וכן גם הסרטתי לא מעט סרטונים.
לא היה אכפת לי שכפות הרגלים שלי כמעט וקפאו, אך אני המשכתי בשלי וצילמתי עוד תמונה ועוד סרטון.
בהחלט היה שווה לטפס את העלייה המטורפת בכדי להגיע למקום ייחודי זה.
 |
| Sunrise at Poon Hill |
מעטים הם המקומות לאורך טרק האנאפורנה שבהחלט אפשר לומר עליהם כי ההשקעה והמאמץ השתלמו.
הטיפוס ל- Poon Hill בהחלט שווה כל טיפה של מאמץ. אל תוותרו על חוויה ייחודית זו !
 |
| Crazy Photographers |
לקח לנו 15 דק' והרבה בגלל זה היה בשל העובדה כי צעדנו בטור ארוך ללא אפשרות לעקוף.
 |
| Sunrise at Poon Hill |
תתזמנו את ארוחת הבוקר ל- 7:30 בבוקר (ההזמנה הייתה בלילה שלפני הטיפוס ל- Poon Hill).
שעה זו נחשבת למאוד סבירה (באם אתם מתחילים לטפס בסביבות השעה 4:40 בבוקר).
אין דרך לתאר כמה כיף זה לחזור לכפר ולהגיע ישירות לארוחת הבוקר הטעימה.
הרבה חדש אין בארוחת הבוקר וכרגיל הזמנתי מוזלי + פירות + קפה וכן ניסיתי גם מהלחם הטיבטי + דבש.
 |
| Breakfast at Mt. View G.H |
יצאנו לדרכנו ב- 8:30 ועצב קל ניכר בפני כאשר עזבנו את אחד הכפרים היותר יפים שיצא לנו לשהות בהם.
ממש ביציאה מהכפר ושוב פעם נק' ביקורת. בנוהל הרגיל שלחנו את מהרי + Vova להמשך הדרך, בעוד אני ויבגני חיכינו ש- Durga יחזור מעמדת החתמת הפרמיטים.
 |
| Near Check point |
הצעידה היתה מאוד קלילה, במגמת ירידה ועברה דרך הבוש הנפאלי הטיפוסי.
נוכחתי לראות כי הכפר Ghorepani עצום מימדים ומכיל עשרות G.H מסוגים שונים. כנראה שזה מאוד פופולארי להגיע לכאן ולמחרת לעלות לנק' התצפית ב- Poon Hill.
 |
| Leaving Ghorepani |
החלטתי להצטרף אליהם ועל הדרך הכרתי ודיברתי עם בחורה ממש חמודה בשם Lia.
שוחחנו לא מעט תו"כ הצעידה ומבלי ששמנו לב וכבר אנו בכפר הבא.
דיי הופתענו לראות כי דווקא מהכיוון הנגדי מגיעים מאות (אם לא אלפים) של מטיילים ואמרנו לעצמנו שממש מזל שהגענו ל- Ghorepani יום קודם לכן. עם כמות כזו של מטיילים, לא היה סיכוי למצוא חדרים סבירים בכפר.
 |
| Waterfall on the track |
הצעידה הייתה מאוד מרגיעה בתוך היער העבות ולמעשה מאז Tatopani, המסלול מאוד מזכיר את הטרקים הטיפוסיים שיצא לי לטייל בהם ב- NZ (שזה ממש מצוין).
 |
| Bee Hive near Banthanti |
בשלב זה התחילה ירידה טכנית ע"ג מדרגות צרות וחלקלקות.
מקלות ההליכה "חזרו לאופנה" וממש מזל שאני צועד עם 2 מקלות כי הירידה שכאן מאוד מסורבלת וקשה.
 |
| Kitty near Ulleri |
"ירקו דם" בעליה הרצחנית הזאת (טיפוס של 2000 מ' בחום). שלא לדבר על הפרטיות שנהרסת כאשר צועדים עם עוד כמה מאות מטיילים לצידך ...
 |
| Machhapuchhre Peak |
כל היתרונות שלי לטרקים (רגלים ארוכות וגמישות, סיבולת ועוד) ממש לא עזרו לי כאן בירידה הטכנית הקשה ודיי היה לי קשה לצעוד בקצב של Durga שצעד לו בקלילות רבה ולא ניכר כי הירידה משפיעה על ברכיו בצורה כה חמורה כפי שהשפיעה עלי ועל כל חברי לקב'.
 |
| Me near Tikhedhungga |
לפחות מצאתי מס' יתרונות למרות החום הכבד.
מידי פעם עברנו ליד נחלון או מפלון ושם הרשיתי לעצמי להוריד את הכובע ולרחוץ את פני עם מים צוננים.
תחושה ממש קרירה ונעימה ביום חמים כמו זה (בארץ היכן אפשר למצוא דברים כאלו).
הגענו כעבור שעה לכפר וקטע המדרגות המייגע היה כבר מאחורינו (ברוך שפטרנו).
חצינו Swing Bridge וכבר אנו משוטטים לנו בין סמטאות הכפר הציורי.
 |
| Waterfall near Tikhedhungga |
התעכבתי לי ליד כניסה לאחד ה- G.H וכיתוב קיר על גרם המדרגות גרם לי להישאר לגחך מעט.
כחלק מניסיון למשוך לקוחות ל- G.H, בעל המקום רשם על גרם המדרגות:
We Offer European Toilet ...
 |
| Funny Stairs in Tikhedhungga |
צילמתי את המחזה היוצא דופן והמשכנו הלאה לארוחת הצהרים.
דבר ראשון שעשיתי לאחר שהורדתי את התרמיל היה לעשות שחרור לשרירי הרגלים שזעקו מרוב עומס.
לאחר מכן הגיעה ארוחת הצהרים המפנקת (תפו"א מבושלים, מרק עגבניות ולחם טיבטי).
 |
| Giant Punpkin in Tikhedhungga |
מקטעי הצעידה הבאים הובילו מהכפר Tikhedhungga ל- Hile (גובה 1450 מ'),
Suddeme (גובה 1340 מ') ו- Lamdawali (גובה 1160 מ').
 |
| Me near Lamdawali |
לא יודע מה עבר עלינו באותו הרגע, אך בכפר Lamdawali ראינו ג'יפ מקומי וחלק מאנשי הקב' העלו את האופציה שניקח את הג'יפ כבר מכאן ונסיים את היום (מוקדם מהצפוי).
מפאת קוצר הזמן והרצון להגיע ל- Pokhara בשעה סבירה, נתתי אישור ו- Durga הלך לבעל הג'יפ והתמקח עמו על מחיר הנסיעה עבור כולנו.
 |
| Our jeep in Lamdawali |
המחיר ההתחלתי עמד על 3500 ר' (שכמובן לא הסכמנו לשלם), אך לאחר מיקוח קל וכבר המחיר שבעל הג'יפ דרש
ירד ל- 3000 ר'. לא רצינו להיכנס לקטנות והסכמנו לכך. הייתם צריכים לראות את האושר והחיוך שעלה על בעל הרכב כאשר הוא שמע שמישהו הולך לשלם לו 3000 ר' וזה רק מעיד על כך שמחיר הנסיעה האמתי
(באם מתמקחים למוות) עומד על 2000 - 2500 ר' בלבד.
העמסנו את התרמילים על גג הג'יפ המתפרק ולאחר זמן מה התחילה "נסיעת החלומות".
אין דרך לתאר איזו הרגשת פספוס חשתי באותו הרגע כאשר "התעצלנו" ואפילו לא הצלחנו להגיע לנק' הסיום המקורית בכפר Nayapul (מרחק צעידה של שעה וחצי מכאן).
לרגעים מסוימים רציתי פשוט לצאת מהג'יפ ולהמשיך ולצעוד עד לסוף ולסיים בכבוד את אחד הטרקים הארוכים והמלהיבים שיצא לי לצעוד בהם בחיים.
אין מה לעשות ... החלטה קבוצתית צריך לכבד.
הג'יפ המקרטע התחיל בנסיעה ואנו השתדלנו לא לעוף מכל המהמורות שהיו על הדרך.
איזו נסיעה אטית בטירוף הייתה כאן. בשל העובדה כי בעל הרכב דיי שמר עליו ונסע ממש לאט ובשל העובדה כי הגיעו מולנו מאות מטיילים שצעדו ברגל - גרמו לכך שהנסיעה הייתה לא בהכרח יותר מהירה לעומת המקבילה שהיינו ממשיכים לצעוד ברגל (ואני ממש לא צוחק).
 |
| Modi Khola |
על הדרך הבטתי בחלון וראיתי לפתע את Lia שהמשיכה לצעוד לפנינו והייתה ממש לפני נק' הסיום.
נופפתי לה לשלום והמשכנו הלאה בנסיעה.
לא יודע איך, אבל לג'יפ שלנו נגמר המצבר על הגשר בכפר Birethanti (גובה 1025 מ').
קצת לא נעים היה לראות שהג'יפ שלנו חוסם את הנתיב היחידי על הגשר וגורם לפקקים רציניים.
 |
| Guard dog in Birethanti |
אנחנו בינתיים השתזפנו לנו בשמש הקופחת ובהינו בנהר העצום (Modi Khola) שחוצה את הכפר.
 |
| Modi Khola |
בינתיים הגיעה Lia ואני הצעתי שהיא תוכל להצטרף אלינו לנסיעה ל- Pokhara.
היות וגם היא רצתה להגיע עוד היום לעיירת הנופש - זאת הייתה רק שאלה של זמן עד שהיא תסיים להחתים את הפרמיט שלה ותצטרף אלינו לנסיעה.
 |
| Our Jeep looks 100% |
מהכפר Birethanti ועד לנק' הסיום המקורית ב- Nayapul חלפו אולי 5 דק' של נסיעה ובכך למעשה הסתיים לו טרק סובב האנאפורנה המצוין שלקח לצעוד בו 16 ימים מפרכים ומדהימים.
דרך העפר המעפנה התחלפה לה בכביש אספלט מודרני (במונחים מקומיים) ומכאן בעל הג'יפ "נתן בגז" ואנו יכולנו להתרווח לאחור וליהנות ממשב הרוח הקרירה שנשבה ברכות על פנינו.
כעבור שעה של נסיעה קלילה ומעניינת שבמהלכה החלפתי חוויות לא מעטות עם Lia וכבר הג'יפ הגיע לפרברים של עיירת הנופש Pokhara. אותי זה ממש הפתיע לטובה כי החלופה של אוטובוס מקומי
מ- Nayapul ל- Pokhara אמורה לקחת בין 3 ל- 5 שעות של נסיעה.
קצת מרגיז כשבעל הג'יפ הוריד אותנו בקצה המרוחק של העיר והיינו חייבים לקחת מונית עד ל- Lakeside.
מיקוח קליל עם מס' נהגי מונית שהמתינו כאן (לא היו חסרים כאלו בסביבה) וכבר מחיר המונית צנח
מ- 300 ר' ל- 250 ר' פר מונית (לקחנו 2 מוניות).
העמסנו את כל התרמילים על גג המונית הקטנה (סוג של סוזוקי אלטו ישנה) ונדחסנו פנימה.
היות ולא היה חבל קשירה לבעל המונית, הוא השתמש ברצועות התרמילים שלנו בכדי לאבטח אותם לגג המונית. אם רק הייתי יודע זאת מראש ...
נסיעה של 15 דק' וכבר אנו ב- Lakeside (אזור התרמילאים בפוקרה, בדומה לתאמל שבקטמנדו).
כמו בקטמנדו, נוכחנו לראות כי גם כאן יש 2 סוכנויות של סוויסה. אנו בחרנו בזאת שכולם המליצו עליה
והיא נקראית www.swissanepal.com.
נכנסנו פנימה וראינו שם פנים מוכרות.
מסתבר שאחד מהעובדים שעובד גם בסניף שבקטמנדו, הגיע לכאן למס' ימים וזיהה אותנו.
סגרנו את התשלום עבור הפורטר (700 ר' נוספים עבור היום ה- 16. משלמים מראש על 15 ימים),
וכן שילמנו גם 70$ עבור הטיסה מפוקרה לקטמנדו שתהיה בעוד יומיים.
אין דרך לתאר את ההרגשה של כולם מכירים את כולם.
איך שיצאנו מהסוכנות, פגשנו את כל החבר'ה שטיילנו עימם בטרק ומדהים לראות איך כולם מחבקים את כולם
(כאילו היו חברים במשך שנים). מיד ראינו את עומר ומילכה, את "קיפוד ודובה", את Lena ו- Laura וכן גם את רומן ונעמי. היכן דבר כזה היה יכול להיות בישראל ???
סיכמנו עם עומר ומילכה שיצטרפו אלינו ונחגוג ביחד את סיום טרק האנאפורנה בלא פחות מהמסעדה
הכי מפורסמת והכי יוקרתית בעיר, הלא היא: Everest Steak House (ממול לסוכנות סוויסה).
 |
| The Best Steak House in Nepal |
שיטוט קצרצר ברחובות העיר וכבר מצאנו לעצמנו G.H יוקרתית במחירי רצפה (רק 550 ר' לילה לחדר).
למקום קוראים (Double Tree Hotel (Tulip inn והוא ממש אחלה - חדרים מרווחים ונקיים, מקלחת עם שפע של מים חמים בכל שעות היום, גג עם נוף לכל העיר, אינטרנט אלחוטי חינמי (הסיסמא: cocakola).
מיד הוצאתי את הבגדים המלוכלכים ועשיתי כביסה מהירה.
יותר מאוחר הבנתי מבעלי המקום כי יש אפשרות לעשות כביסה מסודרת ובתשלום וכי לא נהוג לעשות כביסה במקלחת של החדר (מה שנקרא: "אופס ...").
התארגנו ויצאנו לדרך, לא לפני שקפצנו תחילה ל- Nabil ATM ומשכנו כסף להמשך הדרך.
רח' ה- Lakeside מאוד תיירותי - שפע של חנויות למזכרות, אינסוף מסעדות, בתי קפה, G.H, מלונות ועוד.
ממש לא מפתיע, אבל הישראלים דיי "כבשו" את אזור ה- Lakeside.
הגענו למסעדה קצת לפני 20:00 בערב, כאשר על הדרך אספנו את Durga.
היות והקומה הראשית של המסעדה הייתה בתפוסה מלאה, נאלצנו לעלות לקומת הגג ושם לקיים את המשתה.
חוץ מעניין הברחשים והיתושים, הכל היה כאן סבבה.
הזמנו כמובן את המנה הייחודית של המקום (אני הזמנתי Steak ברוטב עגבניות שהיה ממש הצלחה).
שילמנו עבור התענוג 775 ר' וקיבלנו מנה עסיסית של בשר בקר (300 ג') + צ'יפס + לקט ירקות מאודים.
כמו כן הוספנו לעסק גם בקבוק יין צרפתי משובח (שעולה 2000 ר' !!!) ויכולנו להרים לחיים.
 |
| Celebrating the finish of the Track |
ראשית לציון ערב יום שישי ושנית לציון סיום הטרק המופלא ושלישית לציון מתנת העזיבה שהכנו ל- Durga.
החלטנו לתת לו תשר עצבני של 12,000 ר' + מצלמה + כרטיס זיכרון.
בהחלט הגיע לו הטיפ השמן ולא סתם מינו אותו להיות האחראי על הפורטרים בכל סוכנות סוויסה.
לארוחה החגיגית - Durga הזמין את חבר שלו (הפורטר של קיפוד ודובה) וכך הוא יכול היה להעביר עמו חוויות בשפה המקומית, בעוד כולנו העברנו חוויות בעברית.
 |
| Tasty Steak |
השעה הייתה כבר 22:00 בלילה ונפרדנו לשלום מ- Durga שהיה צריך לקחת אוטובוס לילה בחזרה לקטמנדו כי בעוד יומיים והוא שוב פעם צריך לחזור לעבוד. הפעם לשם שינוי הוא יזכה להיות פורטר של 2 בחורות אמריקאיות
בטרק ה- Everest Base Camp. כל הכבוד לו ...
לא רק מ- Durga נפרדנו וכאשר הגיע החשבון יכולנו להיפרד לשלום גם מ- 9000 ר' שממש עפו להם בשנייה.
לא סתם מכנים מסעדה זו כטובה ביותר וכיוקרתית ביותר בכל פוקרה.
לאחר השעה 22:00 נראה כאילו כולם כבר הלכו לישון כאשר רחובות העיר נראו מתים לגמרי.
חזרנו ל- G.H שהיה ממש בצמוד למרכז המסחרי ואני השתמשתי ב- Wifi החינמי בכדי להתעדכן במעט לגבי מה שקורה בארץ וכן לעדכן את כולם שהכל בסדר.
השעה היתה כבר אחרי חצות, אך משום מה - צמד ישראלים מעאפן החליט "לעשן ירוק" מחוץ לחדר שלנו ועל הדרך לעשות רעש כה חזק.
מה נסגר עימם ???
ניסיתי להתעלם מהרעש ועפתי לישון.
סוף יום ו' !
מבחר סרטונים מיום זה
מבחר תמונות מיום זה:
(לאלבום המלא, לחצ/י כאן או כאן)
 |
| Sunrise at Poon Hill |
 |
| Me, Vova & Durga in Poon Hill |
 |
| Sunrise at Poon Hill |
 |
| Me in Poon Hill |
 |
| Sunrise at Poon Hill |
 |
| Me in Poon Hill |
 |
| Local Nepali boy with iPhone |
 |
| Nice G.H in Ghorepani |
 |
| Beautiful Trekker ladies |
 |
| Bloom forest |
 |
| It's really rainy outside |
 |
| Beautiful Trekker Lady |
 |
| Antique car near Lamdawali |
 |
| Small shop in Pokhara |
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה