זהו !
בוקר אחרון בהחלט בארץ הנפלאה שנקראת Nepal.
היות והיינו צריכים לצאת מוקדם לקראת הטיסה של 9:00 בבוקר, בחרנו לא לאכול א.ב ולהסתמך על
העוגות ועל המאפים שגם אני וגם יבגני קנינו אתמול בערב.
טיפ שימושי מס' 1
באם אתם לחוצים בזמן על הבוקר, תמיד ניתן לעשות Check-out במקום בלילה שקודם לכן ובכך לחסוך טרטורים מיותרים על הבוקר.
אמרנו תודה רבה לבעל ה- G.H ויצאנו לדרכנו בשעה 6:45.
כבר ביציאה מהרח' המתינו להם מס' נהגי מונית וסגרתי עם אחד מהם על מחיר הוגן של 500 ר'
עבור הנסיעה עד לשדה התעופה.
היות ורוב המוניות כאן בנפאל הן קטנות רצח, כבר אחרי 2 תרמילים ותא המטען מלא עד אפס מקום.
אני ומהרי העמסנו את התרמילים שלנו על גג המונית ושוב פעם נוכחנו לראות כי אין לבעל המונית חבל אבטוח ונאלצנו לקשור את התרמילים לגג המונית עם אמצעים אלטרנטיביים (רצועות התרמיל).
הדרך בה בחר נהג המונית הייתה חדשה אפילו עבורי, אך בשלב מסוים הכל נראה מוכר.
הראיתי ליבגני מבעד לחלון את המקום הכי קדוש לעם ההינדי בנפאל (Pashopato-Nath) ומשם המונית לקחה שמאלה ובסוף עליה קצרה וכבר אנו מוצאים את עצמנו בשדה התעופה הבינלאומי.
בשעה כה מוקדמת כמו עכשיו - לא היה זכר להמולה ולכמות הנכבדה של נהגי המוניות (כפי שקרה ביום הראשון כשנחנו כאן בקטמנדו).
הצטיידנו לנו בכוס קפה מתקתק ומשם המשכנו לטרמינל הנוסעים הממריאים (Departures).
כמות הישראלים שפגשנו כאן הייתה ממש אדירה ואת חלקם זיהיתי עוד מטרק האנאפורנה.
טוב מאוד שלא גבו מאיתנו כאן מס יציאה (כמו בפוקרה) ולאחר Check-in זריז וכבר אנו במתחם
ה- Duty Free הקטנצ'יק של שדה התעופה.
כמובן שהסכומים כאן יוצאי דופן (מגנט שבעיר עלה 40 ר', ניתן למצוא כאן ב- 200 ר' ואי אפשר להתמקח).
קנינו כאן קפה במחירי שחיטה (200 ר' לכוס בודדת) ויחד עם המאפים שרכשנו אתמול יכולנו להרים
ארוחת בוקר של ממש.
יותר מאוחרת הגיעה דיילת נחמדה, עברה בין כל הנוסעים והודיעה כי הטיסה של Oman Air עומדת להמריא. הם לא שמעו על מערכת כריזה כאן ???
גם כאן הבידוק הביטחוני היה בדיחה ובקלות רבה הייתי יכול להכניס חפץ חד מבלי שישימו לב.
הרבה לא היה לצעוד כי המטוס שלנו חיכה 2 מ' מדלפק בידוק הכרטיסים האלקטרוניים.
יצאנו לדרך בשעה 9:17 בבוקר ומיד אחרי ההמראה אפשר היה לראות עד כמה צפופה היא עיר הבירה.
יצא ממש טוב והפעם ישבתי בצד ימין של המטוס וכך יכולתי לצלם בלי סוף את הפסגות המושלגות של רכס
ההימלאיה המשגע.
ארוחת הבוקר לא איחרה לבוא ואני קיבלתי לחם צ'אפטי, טופו מוקרם ולקינוח מס' פירות העונה.
מבלי ששמתי לב וכבר אנו לקראת נחיתה בשדה התעופה הבינלאומי של Muscat.
ה- 4:15 שעות שהיינו על הטיסה עברו ממש מהר.
נחתנו בשלום ומיד אוטובוס לקח אותנו לטרמינל הנוסעים במעבר (Transit).
היות וטיסת ההמשך הייתה ממש מיד (Boarding התבצע כעבור פחות מחצי שעה להגעתנו), מצאנו את עצמנו טסים למתחם ה- Duty Free וקונים כאוות נפשינו (שוקולדים, סיגריות ועוד).
ממש טוב יצא שנתנו לנו שובר (Voucher) ע"ס 5$ באם קונים ב- 50$ ממוצרי החנות.
גם כאן כרטיס האשראי הבינלאומי שלי תפס והוא ממש הציל את המצב כי לא נשארו לי מספיק דולרים אמריקאים זמינים.
התקפלנו לכיוון טרמינל הטיסות היוצאות וממש נוח היה לדעת כי התרמילים שלנו ישלחו אוט' על לירדן.
מעט על ה- Duty Free ב- Muscat
בהחלט אפשר לומר כי מתחם הקניות המפואר שכאן מהווה אלטרנטיבה ראויה לזה שבנתב"ג.
מבחר החנויות מאוד גדול, המקום משדר יוקרה והמחירים סטנדרטיים לכל Duty Free בעולם.
תו"כ ההמתנה לאוטובוס, חיסלנו דיי מהר את יתרת העוגיות שעוד נותרו מאתמול.
מכאן עלינו על אוטובוס ותוך פחות מ- 5 דק' וכבר אנו בפתח המטוס של חברת Oman Air
שיטיס אותנו אל היעד הבא.
הפעם התיישבתי במושב 29C (ליד המעבר) ועם המזל שלי קיבלתי לצידי "חזיר ערבי" וברברי שהפך את הטיסה
לירדן לכזו זוועה. ראשית הוא התפרס על כל המושב שלו ונדחף כהוגן גם למרחב הישיבה שלי.
כאשר רמזתי לו על כך הוא עשה את עצמו לא מקשיב והמשיך בשלו.
יותר מזאת, כאשר הגיעה שעת ארוחת הצהרים - הוא עשה מעצמו כזאת בדיחה.
בהתחלה הוא קיבל מנת עוף וממנה הוא עשה סיפור כזה רציני (כנראה שהוא ציפה למנה אחרת).
בינתיים אני ביקשתי שיביאו לי גם מנת עוף וכאשר הדייל נוכח לראות כי אין יותר מנות כאלו, הוא הגיש לי את המנה שאותו חזיר לא רצה בה.
שמח ומאושר לקחתי ב- 2 הידיים את מנת העוף האחרונה ופתאום אני שומע את החזיר מתחיל שוב פעם להתלונן. גם את המנה הצמחונית (שהוא קיטר ועשה את המוות לדייל שיביא לו אותה) הוא לא רצה בסוף ודרש נחרצות מהדייל שיחזיר לו בחזרה את מנת העוף המקורית.
היות והמנה האחרונה הלכה אלי, לא נותר לדייל הרבה אופציות והוא ניסה להסביר לאותו קוף שאין מה לעשות ושיסתפק עם המנה שהוא קיבל.
אותו חזיר עשה פרצופים של תינוק שזה עתה "עשה במכנסיים" ואכל את ארוחת הצהרים כאשר כולו מצוברח.
ממש חוסר החלטיות !
הטיסה יצאה לדרך כמצופה ב- 13:30 ומשום מה - ה- 3:30 שעות הבאות עברו ממש לאט.
ראשית היה את הסיפור עם החזיר שהתנהג כמו "תינוק עם קוקיות" ואח"כ הגיעו חבורה של הודים מעפנים שלא רק שעשו רעש מחריד ליד המקום בו ישבתי וניסיתי לקרוא בשקט ספר, אלא גם הניחו את ידם על שורת המושבים ונענעו אותם כל הזמן. מה נסגר אתם ???
לי זה כבר הספיק ונתתי מבט זועם כלפי אחד מהם שדיי קלט את הרמז והסתלק לו מיד מהמקום בו התיישבתי. טריק זה למדתי מ- Liana ועד היום הוא מוכיח את עצמו כאפקטיבי במקרים כמו אלו.
כנראה שלישראלים יש מתחרים על הקטגוריה של הנוסעים הכי מופרעים על טיסות בחו"ל ...
נחתנו בשלום בשדה התעופה הבינלאומי של עמאן וכבר ביציאה חיכה לנו נציג של חברת Fly East.
עברנו את רשות ההגירה ואת המכס ואז הגיע שלב ההמתנה האינסופי לאוטובוס שייקח אותנו עד למעבר הגבול בבית שאן.
האוטובוס יצא לדרך בשעה 16:30 ובמהלך השעתיים וחצי הבאות אני ומהרי העברנו דאחקות וחוויות על הטיול המדהים שזה עתה הסתיים לו.
לא יודע מה נסגר עם הירדנים האלו אבל במעבר הגבול בבית שאן עשו לנו חיים ממש קשים.
לא פחות מ- 5 פעמים היינו צריכים להציג את הדרכונים שלנו בביקורות שונות והזויות.
במכס התחיל הבלגן הרציני כאשר ביקשו מיבגני ומעוד בחור ישראלי שיתלוו אליהם לחדר צדדי.
מסתבר ש- Vova רכש מס' פסלוני בודהה והבחור הישראלי קנה לעצמו ראש בודהה מזויף אך את המכס הירדני זה לא עניין והם היו בטוחים ב- 200% כי אלו מבריחים יצירות אומנות גנובות.
לא יעזור כמה הם ניסו לשכנע אותם כי מדובר על יצירות מזויפות שעולות גרושים ולבסוף הם עברו שבעה מדורי גיהינום עד שיכלו לצאת משם ולהמשיך הלאה.
כל הסיפור עם פסלי הבודהה גרם לעיכוב של יותר משעה וחצי ואז יכולנו להידחס לתוך אוטובוס חנוק ולהמשיך ולנסוע עד למעבר הגבול הפיסי עם ישראל.
משום מה, ישראלים ברברים שזה עתה חזרו מטיול גלישה בחו"ל, החליטו להעמיס את כל הגלשנים בתוך תא הנוסעים ולא בתוך תא המטען של האוטובוס וכך מצאנו את עצמנו ללא מקום לזוז. גם המעברים היו חסומים ומסכן אותו בודק ירדני שנאלץ להידחס בתוך קופסת הסרדינים בכדי לבדוק שלכולנו יש חותמת תקפה בדרכון, טרם העזיבה של מעבר הגבול הירדני.
בשעה טובה הסיוט בצד הירדני מאחורינו ולאחר בידוק ביטחוני קצר בצד הישראלי של הגבול ולאחר חתימה אחרונה בדרכון וכבר אנו יכולים לנשום לרווחה שאנו בישראל !!!
השעה הייתה כבר 20:30 ואני נפרדתי לשלום מ- Vova, מיבגני וממהרי שהיו אחלה של שותפים למסע.
הם מצידם מאוד הודו לי על כל עניין הארגון וההוצאה לפועל של הטיול המרגש וכך נפרדנו לשלום.
צעדתי לכיוון היציאה הראשית של מעבר הגבול ושם פגשתי לראשונה זה זמן רב - את אבא שלי שהמתין לי שם קרוב לשעה וחצי נוספת (בגלל העיכוב עם פסלי הבודהה).
ממש מזל שאבא שלי הביא עימו שתייה וכיבוד כי הייתי ממש מורעב לאחר שהפעם האחרונה שאכלתי הייתה לפני
יותר מ- 7 שעות ובטיסה היו מאוד קמצנים בכל הקשור למים.
התנענו את הרכב וחזרנו בחזרה לבית שבמנחמיה.
בכך הסתיים לו הטיול המופלא בנפאל !
סוף יום ה' !
מבחר סרטונים מיום זה
מבחר תמונות מיום זה:
(לאלבום המלא, לחצ/י כאן)
בוקר אחרון בהחלט בארץ הנפלאה שנקראת Nepal.
היות והיינו צריכים לצאת מוקדם לקראת הטיסה של 9:00 בבוקר, בחרנו לא לאכול א.ב ולהסתמך על
העוגות ועל המאפים שגם אני וגם יבגני קנינו אתמול בערב.
טיפ שימושי מס' 1
באם אתם לחוצים בזמן על הבוקר, תמיד ניתן לעשות Check-out במקום בלילה שקודם לכן ובכך לחסוך טרטורים מיותרים על הבוקר.
Our room in Kathmandu Garden House |
אמרנו תודה רבה לבעל ה- G.H ויצאנו לדרכנו בשעה 6:45.
כבר ביציאה מהרח' המתינו להם מס' נהגי מונית וסגרתי עם אחד מהם על מחיר הוגן של 500 ר'
עבור הנסיעה עד לשדה התעופה.
Thamel |
היות ורוב המוניות כאן בנפאל הן קטנות רצח, כבר אחרי 2 תרמילים ותא המטען מלא עד אפס מקום.
אני ומהרי העמסנו את התרמילים שלנו על גג המונית ושוב פעם נוכחנו לראות כי אין לבעל המונית חבל אבטוח ונאלצנו לקשור את התרמילים לגג המונית עם אמצעים אלטרנטיביים (רצועות התרמיל).
הדרך בה בחר נהג המונית הייתה חדשה אפילו עבורי, אך בשלב מסוים הכל נראה מוכר.
הראיתי ליבגני מבעד לחלון את המקום הכי קדוש לעם ההינדי בנפאל (Pashopato-Nath) ומשם המונית לקחה שמאלה ובסוף עליה קצרה וכבר אנו מוצאים את עצמנו בשדה התעופה הבינלאומי.
בשעה כה מוקדמת כמו עכשיו - לא היה זכר להמולה ולכמות הנכבדה של נהגי המוניות (כפי שקרה ביום הראשון כשנחנו כאן בקטמנדו).
הצטיידנו לנו בכוס קפה מתקתק ומשם המשכנו לטרמינל הנוסעים הממריאים (Departures).
כמות הישראלים שפגשנו כאן הייתה ממש אדירה ואת חלקם זיהיתי עוד מטרק האנאפורנה.
Tribhuvan Airport |
טוב מאוד שלא גבו מאיתנו כאן מס יציאה (כמו בפוקרה) ולאחר Check-in זריז וכבר אנו במתחם
ה- Duty Free הקטנצ'יק של שדה התעופה.
כמובן שהסכומים כאן יוצאי דופן (מגנט שבעיר עלה 40 ר', ניתן למצוא כאן ב- 200 ר' ואי אפשר להתמקח).
קנינו כאן קפה במחירי שחיטה (200 ר' לכוס בודדת) ויחד עם המאפים שרכשנו אתמול יכולנו להרים
ארוחת בוקר של ממש.
יותר מאוחרת הגיעה דיילת נחמדה, עברה בין כל הנוסעים והודיעה כי הטיסה של Oman Air עומדת להמריא. הם לא שמעו על מערכת כריזה כאן ???
גם כאן הבידוק הביטחוני היה בדיחה ובקלות רבה הייתי יכול להכניס חפץ חד מבלי שישימו לב.
הרבה לא היה לצעוד כי המטוס שלנו חיכה 2 מ' מדלפק בידוק הכרטיסים האלקטרוניים.
Oman Air |
יצאנו לדרך בשעה 9:17 בבוקר ומיד אחרי ההמראה אפשר היה לראות עד כמה צפופה היא עיר הבירה.
יצא ממש טוב והפעם ישבתי בצד ימין של המטוס וכך יכולתי לצלם בלי סוף את הפסגות המושלגות של רכס
ההימלאיה המשגע.
Flight back to Muscat |
ארוחת הבוקר לא איחרה לבוא ואני קיבלתי לחם צ'אפטי, טופו מוקרם ולקינוח מס' פירות העונה.
מבלי ששמתי לב וכבר אנו לקראת נחיתה בשדה התעופה הבינלאומי של Muscat.
ה- 4:15 שעות שהיינו על הטיסה עברו ממש מהר.
Tasty Breakfast on the flight |
נחתנו בשלום ומיד אוטובוס לקח אותנו לטרמינל הנוסעים במעבר (Transit).
היות וטיסת ההמשך הייתה ממש מיד (Boarding התבצע כעבור פחות מחצי שעה להגעתנו), מצאנו את עצמנו טסים למתחם ה- Duty Free וקונים כאוות נפשינו (שוקולדים, סיגריות ועוד).
ממש טוב יצא שנתנו לנו שובר (Voucher) ע"ס 5$ באם קונים ב- 50$ ממוצרי החנות.
Duty Free in Muscat Airport |
גם כאן כרטיס האשראי הבינלאומי שלי תפס והוא ממש הציל את המצב כי לא נשארו לי מספיק דולרים אמריקאים זמינים.
התקפלנו לכיוון טרמינל הטיסות היוצאות וממש נוח היה לדעת כי התרמילים שלנו ישלחו אוט' על לירדן.
Nice Mercedes in Muscat Airport |
מעט על ה- Duty Free ב- Muscat
בהחלט אפשר לומר כי מתחם הקניות המפואר שכאן מהווה אלטרנטיבה ראויה לזה שבנתב"ג.
מבחר החנויות מאוד גדול, המקום משדר יוקרה והמחירים סטנדרטיים לכל Duty Free בעולם.
Nice Paint Picture in Muscat Airport |
תו"כ ההמתנה לאוטובוס, חיסלנו דיי מהר את יתרת העוגיות שעוד נותרו מאתמול.
מכאן עלינו על אוטובוס ותוך פחות מ- 5 דק' וכבר אנו בפתח המטוס של חברת Oman Air
שיטיס אותנו אל היעד הבא.
הפעם התיישבתי במושב 29C (ליד המעבר) ועם המזל שלי קיבלתי לצידי "חזיר ערבי" וברברי שהפך את הטיסה
לירדן לכזו זוועה. ראשית הוא התפרס על כל המושב שלו ונדחף כהוגן גם למרחב הישיבה שלי.
כאשר רמזתי לו על כך הוא עשה את עצמו לא מקשיב והמשיך בשלו.
יותר מזאת, כאשר הגיעה שעת ארוחת הצהרים - הוא עשה מעצמו כזאת בדיחה.
בהתחלה הוא קיבל מנת עוף וממנה הוא עשה סיפור כזה רציני (כנראה שהוא ציפה למנה אחרת).
בינתיים אני ביקשתי שיביאו לי גם מנת עוף וכאשר הדייל נוכח לראות כי אין יותר מנות כאלו, הוא הגיש לי את המנה שאותו חזיר לא רצה בה.
שמח ומאושר לקחתי ב- 2 הידיים את מנת העוף האחרונה ופתאום אני שומע את החזיר מתחיל שוב פעם להתלונן. גם את המנה הצמחונית (שהוא קיטר ועשה את המוות לדייל שיביא לו אותה) הוא לא רצה בסוף ודרש נחרצות מהדייל שיחזיר לו בחזרה את מנת העוף המקורית.
היות והמנה האחרונה הלכה אלי, לא נותר לדייל הרבה אופציות והוא ניסה להסביר לאותו קוף שאין מה לעשות ושיסתפק עם המנה שהוא קיבל.
אותו חזיר עשה פרצופים של תינוק שזה עתה "עשה במכנסיים" ואכל את ארוחת הצהרים כאשר כולו מצוברח.
ממש חוסר החלטיות !
הטיסה יצאה לדרך כמצופה ב- 13:30 ומשום מה - ה- 3:30 שעות הבאות עברו ממש לאט.
ראשית היה את הסיפור עם החזיר שהתנהג כמו "תינוק עם קוקיות" ואח"כ הגיעו חבורה של הודים מעפנים שלא רק שעשו רעש מחריד ליד המקום בו ישבתי וניסיתי לקרוא בשקט ספר, אלא גם הניחו את ידם על שורת המושבים ונענעו אותם כל הזמן. מה נסגר אתם ???
לי זה כבר הספיק ונתתי מבט זועם כלפי אחד מהם שדיי קלט את הרמז והסתלק לו מיד מהמקום בו התיישבתי. טריק זה למדתי מ- Liana ועד היום הוא מוכיח את עצמו כאפקטיבי במקרים כמו אלו.
כנראה שלישראלים יש מתחרים על הקטגוריה של הנוסעים הכי מופרעים על טיסות בחו"ל ...
View from the flight to Amman |
נחתנו בשלום בשדה התעופה הבינלאומי של עמאן וכבר ביציאה חיכה לנו נציג של חברת Fly East.
Arrabian Airways |
עברנו את רשות ההגירה ואת המכס ואז הגיע שלב ההמתנה האינסופי לאוטובוס שייקח אותנו עד למעבר הגבול בבית שאן.
האוטובוס יצא לדרך בשעה 16:30 ובמהלך השעתיים וחצי הבאות אני ומהרי העברנו דאחקות וחוויות על הטיול המדהים שזה עתה הסתיים לו.
Me in Amman Airport |
לא יודע מה נסגר עם הירדנים האלו אבל במעבר הגבול בבית שאן עשו לנו חיים ממש קשים.
לא פחות מ- 5 פעמים היינו צריכים להציג את הדרכונים שלנו בביקורות שונות והזויות.
במכס התחיל הבלגן הרציני כאשר ביקשו מיבגני ומעוד בחור ישראלי שיתלוו אליהם לחדר צדדי.
מסתבר ש- Vova רכש מס' פסלוני בודהה והבחור הישראלי קנה לעצמו ראש בודהה מזויף אך את המכס הירדני זה לא עניין והם היו בטוחים ב- 200% כי אלו מבריחים יצירות אומנות גנובות.
לא יעזור כמה הם ניסו לשכנע אותם כי מדובר על יצירות מזויפות שעולות גרושים ולבסוף הם עברו שבעה מדורי גיהינום עד שיכלו לצאת משם ולהמשיך הלאה.
כל הסיפור עם פסלי הבודהה גרם לעיכוב של יותר משעה וחצי ואז יכולנו להידחס לתוך אוטובוס חנוק ולהמשיך ולנסוע עד למעבר הגבול הפיסי עם ישראל.
משום מה, ישראלים ברברים שזה עתה חזרו מטיול גלישה בחו"ל, החליטו להעמיס את כל הגלשנים בתוך תא הנוסעים ולא בתוך תא המטען של האוטובוס וכך מצאנו את עצמנו ללא מקום לזוז. גם המעברים היו חסומים ומסכן אותו בודק ירדני שנאלץ להידחס בתוך קופסת הסרדינים בכדי לבדוק שלכולנו יש חותמת תקפה בדרכון, טרם העזיבה של מעבר הגבול הירדני.
בשעה טובה הסיוט בצד הירדני מאחורינו ולאחר בידוק ביטחוני קצר בצד הישראלי של הגבול ולאחר חתימה אחרונה בדרכון וכבר אנו יכולים לנשום לרווחה שאנו בישראל !!!
השעה הייתה כבר 20:30 ואני נפרדתי לשלום מ- Vova, מיבגני וממהרי שהיו אחלה של שותפים למסע.
הם מצידם מאוד הודו לי על כל עניין הארגון וההוצאה לפועל של הטיול המרגש וכך נפרדנו לשלום.
צעדתי לכיוון היציאה הראשית של מעבר הגבול ושם פגשתי לראשונה זה זמן רב - את אבא שלי שהמתין לי שם קרוב לשעה וחצי נוספת (בגלל העיכוב עם פסלי הבודהה).
ממש מזל שאבא שלי הביא עימו שתייה וכיבוד כי הייתי ממש מורעב לאחר שהפעם האחרונה שאכלתי הייתה לפני
יותר מ- 7 שעות ובטיסה היו מאוד קמצנים בכל הקשור למים.
התנענו את הרכב וחזרנו בחזרה לבית שבמנחמיה.
בכך הסתיים לו הטיול המופלא בנפאל !
סוף יום ה' !
מבחר סרטונים מיום זה
מבחר תמונות מיום זה:
(לאלבום המלא, לחצ/י כאן)
Our Backpacks ready to go |
Golf Air |
Nice Illustration |
Himalaya Range from above |
Cloudy skies from above |
Himalaya Range from above |
Inside of the Airplane |
Nice Paint Picture in Muscat Airport |
View from the flight to Amman |
Me in Amman Airport |
Evgeny in Amman Airport |
Funny Local network |
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה