זהו ! היום האחרון של כאן בקטמנדו ובנפאל בכלל.
חבל רק שהבוקר התעוררתי מותש לאחר שביליתי את כל הלילה בשירותים .
ככה זה כשעושים טעויות של מתחילים ואוכלים ירקות לא מבושלים באחד המקומות המפוקפקים.
כשיצאנו לדרך הייתה לה שמש חמימה באוויר וכמעט ולא היה זכר לממטרים העזים שירדו במשך כל הלילה.
הגענו לבית קפה חביב שהיה ממוקם בכניסה לתאמל - Black Olive ובו לא גבו 23% מס.
לארוחת הבוקר הזמנתי American Breakfast שכללה תפו"א מבושלים, טוסטים עם ריבה + דבש, חביתה,
שייק אבטיח מרענן וכוס קפה עם חלב. בהחלט אחת הארוחות הטובות בתאמל !
לקח זמן מה להכין את המנות ואני ניצלתי את הזמן המת בכדי לגלוש באינטרנט החינמי של המקום
(הסיסמא: bandev1979).
מכאן הקב' התפצלה - Vova חזר ל- G.H בעוד אני, יבגני ומהרי לקחנו מונית ונסענו לבקר את מקדש הקופים (Swayambu-Nath).
עבורי זאת הפעם השנייה שאזכה לבקר במתחם מדהים זה, בעוד היתר היו אתמול בקפיצת הבאנג'י וחזרו עם חוויות מדהימות משלהם.
היות והשעה הייתה כבר 12:00 (דיי לקחנו את הזמן על הבוקר), אני החלטתי חד וחלק כי אין זמן לצעוד וכי ניקח מונית (הצעידה הייתה אפשרית אבל לא בקצב המבטיח והמהיר שלי). סיכמנו עם אחד מבעלי המוניות שהמתינו לנו ביציאה
מה- G.H ושילמנו לו 200 ר' עבור הנסיעה של 5 דק' (לאחר מיקוח כמובן).
הנהג הוסיף ואמר כי הוא מוכן יהיה לחכות לנו שנחזור מהביקור במקדש הקופים ושיסיע אותנו עד לעיר
הבאה ב- Bhaktapur ובחזרה לתאמל, אך המחיר ההתחלתי שהוא דרש היה ממש בשמים - 3000 ר' !
אמרנו לו תודה ולהתראות וביציאה מהמונית וכבר המחיר צנח ל- 2500 ר'.
אותנו זה לא הכי עניין והמשכנו לדרכנו.
הדרך לכאן במונית עברה דרך לא מעט מקומות מוכרים שיצא לי לבקר בהם אתמול ואני ממש שמח שלא התעצלתי ושצעדתי את כל הדרך מהתאמל לכאן. יש מקומות מדהימים שלא רואים או שלא מודעים אליהם בכלל באם נוסעים במונית ממקום למקום.
איך שהגענו לכניסה הראשית של המתחם ושוב פעם מתעלקים עלינו רבבות של מקבצי נדבות.
כמובן שאת אף אחד זה לא עניין (אולי את יבגני) והתחלנו לטפס את המדרגות לכיוון היעד שלנו.
ממש במקרה, אבל יבגני פגש כאן צמד מטיילים רוסיים שהוא זיהה אחד מהם ששירת עמו יחד בחט"ל.
מוזר ... אני ומהרי גם שירתנו יחד עם יבגני וכלל לא זוכרים את אותם צמד מטיילים ...
גם כעת ניסו לשכנע אותנו רוכלים לא רבים לאורך הטיפוס במדרגות שנקנה מוצרים שכלל אנו לא זקוקים להם. אני לא אשכח שיבגני אפילו הסתלבט על אחד המוכרים ועשה כאילו "כואב לו הראש" כאשר אותו מוכר השמיע לו צליל עם קערה ורצה שהוא יקנה זאת.
אני גיחכתי לי מהצד כאשר ראיתי את אותו המוכר מפסיק לאלתר את הנגינה ומתנצל מכל עומק ליבו כאשר ראה את "הנזק" שהוא גרם ליבגני ...
כמובן שגם היום ניצלנו את קיצור הדרך והתחמקנו מהתשלום בכניסה הראשית.
נכנסנו לתוך עומק היער ומשם למעלה למתחם הראשי (ליד פסל המשאלות של בודהה).
שוב פעם מראות מוכרים מכל עבר - גלגלי תפילה מסורתיים, עשרות קופים מצחיקים ורוכלי עלוקה שמנסים בכל כוחם למכור לך משהו שאתה כלל לא זקוק לו.
לאחר הביקור במקדש הטיבטי, חזרנו לכיוון הסטופה המפורסמת, לא לפני שיבגני נכנס ללא מעט חנויות
מזכרות "והתמקח למוות" על המחיר. כנראה שהתלמיד למד טוב מהמאסטר לגבי שיטות המיקוח השונות.
עשינו כאן לא מעט תמונות וסרטונים של הסטופה המרהיבה ולאחר מכן התחלנו בירידה אטית לכיוון הכניסה
הראשית ושם פגשנו את מהרי שחיכה לנו לא מעט זמן.
כמובן שגם כאן חיכו לנו מס' נהגי מונית וסיכמנו עם אחד מהם שיקפיץ אותנו לכיוון היעד הנוסף להיום,
הלא הוא - העיר Bhaktapur.
טעות מס' 2 של מתחילים הייתה לנו כאן כאשר לא ווידאנו עם נהג המונית לגבי סכום הנסיעה שבפועל אנו אמורים לשלם. אני הייתי בטוח שסיכמתי עמו על 1000 ר' ל- 2 הכיוונים, אך בדיעבד הנהג מונית הבין כי עלינו לשלם לו 1000 ר' לכיוון אחד וסה"כ 2000 ר'.
מה שנקרא - על טעויות משלמים וכהוגן !
בכל אופן עלינו על המונית ומכאן התחילה נסיעה איטית להחריד עד ליעד הבא שלנו.
ממש בכניסה לעיר Patan התחיל פקק עצום שלא נגמר ובילינו כאן לפחות שעה עד שמישהו שחרר את הפקק
וכל התנועה יכלה לשוב לסדרה.
יצא לנו לראות את כל הלכלוך והזוהמה האמתיים של נפאל - גופות של בע"ח זרוקות לצד הכביש, קבצנים שחיים ברחוב, מס' עצום של רכבים ואופנועים בכל כיוון נסיעה וזיהום אוויר כבד להחריד.
כל הלכלוך והזוהמה פחתו בצורה דרסטית כאשר יצאנו מהעיר Patan וכעת הכביש הפך להרבה פחות עמוס, האוויר הפך לצלול יותר וראינו סוף סוף נוף !
תוך מס' דק' ואנו כבר בכניסה הראשית של עיר "המאמינים" - Bhaktapur.
ניסיתי לברר עם הנהג לגבי אופציות להיכנס ללא תשלום מטורף של 1100 ר', אך הוא היה "ילד טוב י-ם" ולא רצה להתעסק עם החוק (קצת מוזר לנוכח נהג המונית שנסעתי עימו אתמול ל- Pashupati והוא שמח לתת לי טיפים
שנועדו "לדפוק את המערכת" ...).
מעט על העיר Bhaktapur
עיר זו נחשבת לשנייה בגודלה בעמק קטמנדו. מגיעים לכאן אלפי אנשי דת בכל יום ולכן הפופולריות מרקיעה שחקים. בכדי להיכנס פנימה ולצפות בסגנון הבנייה הייחודי של העיר, יש צורך לשלם תחילה סכום אסטרונומי של 1100 ר'. כמובן שיש אופציה לשכור מדריך מקומי בתוספת תשלום, אך זה דיי מיותר לנוכח העובדה כי מקבלים מפת סכמטית של העיר עם כל נק' האטרקציות.
סיכמנו עם בעל המונית שימתין לנו לפחות 3 שעות ונכנסנו פנימה.
קצת לפני דלפק התשלום חיכו לנו עשרות "מדריכים מקומיים" שהציעו את שירותם תמורת לא
פחות מ- 15$! כמובן שלא נולדנו אתמול ולא קנינו את הלוקשים שלהם.
אני חייב לציין כי לאחר ששדדו מכ"א מאיתנו סכום מופרז של 1100 ר' בכניסה, פתאום מחיר המדריכים צנח בצורה דרסטית ובתוך התמחם הם גבו רק 300 ר' עבור ההדרכה.
אין צורך ולהוסיף כי גם את הצעות אלו דחינו על הסף !
טיפ שימושי מס' 1
באם ממש אתם לא בקטע של לשלם 1100 ר' עבור הזכות לראות כמה מבנים בסגנון בניה מקומי, אני נוכחתי לראות במפה שסיפקו לנו - שיש מס' קיצורי דרך ומס' נק' שאפשר בקלות רבה להיכנס דרכן ולא לעבור דרך נק' הביקורת המעפנות קחו זאת בחשבון !
כמו ברחובות התאמל הצפופים, נוכחתי לראות כי גם כאן אין משמעות לשמות של הרחובות וכי הדרך הכי טובה והכי נוחה להתמצא - היא פשוט לזרוק את המפה בתיק ולטייל בצורה חופשית.
לאן שהעין תיקח אותך - כנראה ששם באמת זה שווה צפייה וביקור.
כבר במתחם הראשוני שהיה בצמוד לכניסה הראשית ניצבו להם עשרות מבנים בסגנון בניה
מהמאה ה- 17. זה היה מאוד מרשים ותמונות רבות לא איחרו לבוא.
אין לי מושג, אבל הנפאלים ממש יודעים להרוס גלידות.
יבגני קפץ לאחד מדוכני הבסטות שהיו באזור וקנה גלידה ממש מגעילה.
ניסינו להסתיר את גועל הנפש מהגלידה וכבר אנו בפתח אחת הכיכרות היותר מפורסמות והיותר מדהימות ביופיין בכל רחבי נפאל - Durbar Square (בנפאלית - Durbar Marg) של העיר Bhaktapur.
מעט על Durbar Square
ברחבי נפאל ישנן מס' כיכרות מרכזיות שנקראות Durbar Square, המפורסמות שבניהן:
* Kathmandu Durbar Square - נחמדה אבל דיי קטנה
* Patan Durbar Square - נחמדה אבל לא "ואוו"
* Bhaktapur Durbar Square - הכי גדולה והכי מפורסמת בכל נפאל
בכיכר ניצבו להם מס' מקדשים רמי קומה, אינסוף פסלים מהמיתולוגיה ההינדית ורבבות של תיירים ואנשי דת שהציפו כל פינה אפשרית בכיכר.
אני ויבגני טיפסנו על המקדש הכי גבוה ובהינו בכל ההמולה שהתגודדה מתחתינו.
כמו בקטמנדו, גם הפעם נזהרנו לא להחליק במדרגות הצרות וחיש מהר ירדנו למטה והמשכנו בסיבוב בין הסימטאות של העיר הציורית.
לא יודע למה, אבל היה זכור לי כי הייחודיות של העיר Bhaktapur הגיעה בשל העובדה שהממשלה אסרה על תנועת כלי רכב (לכל הסוגים) לנוע ברחבי העיר, אך היום נוכחתי לראות כי המקומיים דיי מצפצפים על חוקים אלו ודיי נזהרתי לא להידרס ע"י עשרות מנהגי האופנוע שנסעו להם בפראות ברחובות העיר הצפופים.
לאחר סיבוב קצרצר בעיר עשינו אחורה פנה ונכנסנו לאכול א.צ ב- Himalaya G.H.
בעוד כל היתר המתינו למנות שלהם שיוגשו, אני לקחתי עמי מצלמה והמשכתי לחקור את העיר המסתורית.
צעדתי על לקצה העיר, כאשר על הדרך אני חולף ע"פ לא מעט מקדשים מקומיים, דוכני מזון/בגדים/מזכרות וכן נזהר שוב בכל הנוגע ללא להידרס ע"י רוכבי האופנוע המטורפים.
כמה מפתיע ...
גם לאחר סיבוב ארוך ברחבי העיר, כאשר חזרתי למסעדה - האוכל טרם הוגש.
לא משנה היכן ביקרנו - תמיד לוקח למקומיים הרבה זמן להכין את האוכל.
אני הזמנתי לי פסטה עם פטריות שהייתה ממש סבבה.
שילמנו לבעל המקום המעפן עבור הארוחה והתחלנו לחזור בחזרה אל המונית.
כמו תמיד גם עכשיו עלוקות מסוגים שונים (רוכלים, נהגי מונית ומדריכי טיולים).
אני נפנפתי אותם כבר בצורה טבעית ולא עשיתי מזה עניין של ממש (כך גם כל חברי לדרך עשו).
שמתי לב כי נהג המונית נאלץ לשלם 500 ר' עבור החניה וכנראה שזאת הסיבה למה נהגי המונית רוצים כ"כ הרבה כסף עבור הנסיעה ל- Bhaktapur.
חדש אין הרבה בדרך חזרה ושוב פעם נתקלנו בפקקים מטורפים, בזיהום אוויר כבד ובלכלוך מכל עבר.
יצא לי לראות סוף סוף את הפרלמנט של נפאל שהוקף בחומה איתנה ונשמר ע"י לא מעט חיילים עם
"נשק מטאטא" מגוחך.
בשעה טובה הגענו לרחובות התאמל וכאמור נפרדנו לשלום מ- 2000 ר' (ולא 1000 כפי שהבנו תחילה).
מכאן קפצנו תחילה לאסוף את סרטי הבאנג'י של יבגני ומהרי (קטעים לשמוע אותם צורחים) ואח"כ גם קפצנו לסוכנות סוויסה להמיר עוד כסף זר למקומי.
נפרדנו לשלום משלושת הבחורים המקומיים שעבדו כאן בסוכנות סוויסה ואף זכרו את השמות של כולנו, למרות שעברו 3 שבועות מאז הפעם הראשונה שראינו אותם ואח"כ אני צעדתי לאטרקציה האחרונה להיום בערב - מסאז' "רקמות עמוק" במרכז טיפולים הוליסטי שהיה צמוד ל- G.H שבו התאכסנו.
היות ויבגני ומהרי כבר עשו מסאז' בפוקרה, הם וויתרו על התענוג שהיה כלל לא זול (מחיר התחלתי של 2400 ר' שלאחר מיקוח ירד ל- 2100 עבור שעה של טיפול).
סה"כ חוויה נחמדה, אך בטוח לא משתווה למסאז' המקצועי שאפשר לקבל בספא שבחיפה.
מאוד רציתי שהקב' תחגוג את סיום הטיול במסעדת OR2K המצוינת אך הם לא הגישו שם מנות בשריות ומשום מה דווקא היום החליטו יתר האנשים שהם רעבים לבשר.
אני עד היום לא אסלח להם על כך שלא אכלנו כאן בסופו של דבר, כי האלטרנטיבה שבה בחרנו - הייתה זוועה מהגיהינום !
הגענו למסעדה מקסיקנית שממבט ראשון כבר לא אהבתי אותה - גם האווירה לא מתאימה לחגיגה של סיום טיול וגם הם גובים שם תוספת מס של 23% !!!
חששותיי התאמתו דיי מהר כאשר המלצר המפוזר הגיש את המנה שלי בכלל למהרי וכאשר כל יתר חברי הקב' התחילו לאכול ואני נותרי ללא דבר, הגיע מישהו מהמטבח ושאל למה אני לא אוכל.
מעניין למה באמת ???
לאחר בירור קצר התגלתה הטעות, אך ממש לא רציתי לקבל את המנה שמהרי התחיל לאכול כי היא כבר הייתה קרה רצח. וכך שוב פעם המתנתי עוד 15 דק' עד שיכינו לי מנה חדשה.
זאת ועוד, לא פחות מ-5 פעמים היינו צריכים להזמין את החשבון ובשלב מסוים רצינו פשוט לקום ולעזוב.
קיצור, האכזבה של הטיול !!!
במקום לחכות לקינוח (ושגם אותו יביאו אחרי 30 דק') - ניסיתי את מזלי באחת מהמאפיות המקומיות שמאוד הפתיעו אותי לטובה. במחיר שקניתי 10 עוגות, עוגיות ומאפים טעימים - הייתי בקושי יכול להזמין מנת קינוח פשוטה במסעדה המעפנה שממנה הרגע ברחתי.
חזרתי ל- G.H והתחלתי לקפל את כל הבגדים, הציוד והמתנות שקניתי לארץ.
סוף יום ד' !
מבחר סרטונים מיום זה
מבחר תמונות מיום זה:
(לאלבום המלא, לחצ/י כאן או כאן)
חבל רק שהבוקר התעוררתי מותש לאחר שביליתי את כל הלילה בשירותים .
ככה זה כשעושים טעויות של מתחילים ואוכלים ירקות לא מבושלים באחד המקומות המפוקפקים.
כשיצאנו לדרך הייתה לה שמש חמימה באוויר וכמעט ולא היה זכר לממטרים העזים שירדו במשך כל הלילה.
הגענו לבית קפה חביב שהיה ממוקם בכניסה לתאמל - Black Olive ובו לא גבו 23% מס.
 |
| American Breakfast in Black Olive |
לארוחת הבוקר הזמנתי American Breakfast שכללה תפו"א מבושלים, טוסטים עם ריבה + דבש, חביתה,
שייק אבטיח מרענן וכוס קפה עם חלב. בהחלט אחת הארוחות הטובות בתאמל !
לקח זמן מה להכין את המנות ואני ניצלתי את הזמן המת בכדי לגלוש באינטרנט החינמי של המקום
(הסיסמא: bandev1979).
מכאן הקב' התפצלה - Vova חזר ל- G.H בעוד אני, יבגני ומהרי לקחנו מונית ונסענו לבקר את מקדש הקופים (Swayambu-Nath).
 |
| Me in Swayambu-Nath |
עבורי זאת הפעם השנייה שאזכה לבקר במתחם מדהים זה, בעוד היתר היו אתמול בקפיצת הבאנג'י וחזרו עם חוויות מדהימות משלהם.
היות והשעה הייתה כבר 12:00 (דיי לקחנו את הזמן על הבוקר), אני החלטתי חד וחלק כי אין זמן לצעוד וכי ניקח מונית (הצעידה הייתה אפשרית אבל לא בקצב המבטיח והמהיר שלי). סיכמנו עם אחד מבעלי המוניות שהמתינו לנו ביציאה
מה- G.H ושילמנו לו 200 ר' עבור הנסיעה של 5 דק' (לאחר מיקוח כמובן).
הנהג הוסיף ואמר כי הוא מוכן יהיה לחכות לנו שנחזור מהביקור במקדש הקופים ושיסיע אותנו עד לעיר
הבאה ב- Bhaktapur ובחזרה לתאמל, אך המחיר ההתחלתי שהוא דרש היה ממש בשמים - 3000 ר' !
אמרנו לו תודה ולהתראות וביציאה מהמונית וכבר המחיר צנח ל- 2500 ר'.
אותנו זה לא הכי עניין והמשכנו לדרכנו.
 |
| Me near With Pond in Swayambu-Nath |
הדרך לכאן במונית עברה דרך לא מעט מקומות מוכרים שיצא לי לבקר בהם אתמול ואני ממש שמח שלא התעצלתי ושצעדתי את כל הדרך מהתאמל לכאן. יש מקומות מדהימים שלא רואים או שלא מודעים אליהם בכלל באם נוסעים במונית ממקום למקום.
איך שהגענו לכניסה הראשית של המתחם ושוב פעם מתעלקים עלינו רבבות של מקבצי נדבות.
כמובן שאת אף אחד זה לא עניין (אולי את יבגני) והתחלנו לטפס את המדרגות לכיוון היעד שלנו.
 |
| Swayambu-Nath |
ממש במקרה, אבל יבגני פגש כאן צמד מטיילים רוסיים שהוא זיהה אחד מהם ששירת עמו יחד בחט"ל.
מוזר ... אני ומהרי גם שירתנו יחד עם יבגני וכלל לא זוכרים את אותם צמד מטיילים ...
 |
| Cute Monkees in Swayambu-Nath |
גם כעת ניסו לשכנע אותנו רוכלים לא רבים לאורך הטיפוס במדרגות שנקנה מוצרים שכלל אנו לא זקוקים להם. אני לא אשכח שיבגני אפילו הסתלבט על אחד המוכרים ועשה כאילו "כואב לו הראש" כאשר אותו מוכר השמיע לו צליל עם קערה ורצה שהוא יקנה זאת.
אני גיחכתי לי מהצד כאשר ראיתי את אותו המוכר מפסיק לאלתר את הנגינה ומתנצל מכל עומק ליבו כאשר ראה את "הנזק" שהוא גרם ליבגני ...
 |
| Pray Wheels in Swayambu-Nath |
כמובן שגם היום ניצלנו את קיצור הדרך והתחמקנו מהתשלום בכניסה הראשית.
נכנסנו לתוך עומק היער ומשם למעלה למתחם הראשי (ליד פסל המשאלות של בודהה).
שוב פעם מראות מוכרים מכל עבר - גלגלי תפילה מסורתיים, עשרות קופים מצחיקים ורוכלי עלוקה שמנסים בכל כוחם למכור לך משהו שאתה כלל לא זקוק לו.
 |
| Local Buddhist Monks with iPhones |
לאחר הביקור במקדש הטיבטי, חזרנו לכיוון הסטופה המפורסמת, לא לפני שיבגני נכנס ללא מעט חנויות
מזכרות "והתמקח למוות" על המחיר. כנראה שהתלמיד למד טוב מהמאסטר לגבי שיטות המיקוח השונות.
 |
| Me in Swayambu-Nath |
עשינו כאן לא מעט תמונות וסרטונים של הסטופה המרהיבה ולאחר מכן התחלנו בירידה אטית לכיוון הכניסה
הראשית ושם פגשנו את מהרי שחיכה לנו לא מעט זמן.
 |
| Swayambu-Nath |
כמובן שגם כאן חיכו לנו מס' נהגי מונית וסיכמנו עם אחד מהם שיקפיץ אותנו לכיוון היעד הנוסף להיום,
הלא הוא - העיר Bhaktapur.
טעות מס' 2 של מתחילים הייתה לנו כאן כאשר לא ווידאנו עם נהג המונית לגבי סכום הנסיעה שבפועל אנו אמורים לשלם. אני הייתי בטוח שסיכמתי עמו על 1000 ר' ל- 2 הכיוונים, אך בדיעבד הנהג מונית הבין כי עלינו לשלם לו 1000 ר' לכיוון אחד וסה"כ 2000 ר'.
מה שנקרא - על טעויות משלמים וכהוגן !
בכל אופן עלינו על המונית ומכאן התחילה נסיעה איטית להחריד עד ליעד הבא שלנו.
ממש בכניסה לעיר Patan התחיל פקק עצום שלא נגמר ובילינו כאן לפחות שעה עד שמישהו שחרר את הפקק
וכל התנועה יכלה לשוב לסדרה.
יצא לנו לראות את כל הלכלוך והזוהמה האמתיים של נפאל - גופות של בע"ח זרוקות לצד הכביש, קבצנים שחיים ברחוב, מס' עצום של רכבים ואופנועים בכל כיוון נסיעה וזיהום אוויר כבד להחריד.
כל הלכלוך והזוהמה פחתו בצורה דרסטית כאשר יצאנו מהעיר Patan וכעת הכביש הפך להרבה פחות עמוס, האוויר הפך לצלול יותר וראינו סוף סוף נוף !
 |
| Cloudy Skies in Kathmandu Valley |
תוך מס' דק' ואנו כבר בכניסה הראשית של עיר "המאמינים" - Bhaktapur.
ניסיתי לברר עם הנהג לגבי אופציות להיכנס ללא תשלום מטורף של 1100 ר', אך הוא היה "ילד טוב י-ם" ולא רצה להתעסק עם החוק (קצת מוזר לנוכח נהג המונית שנסעתי עימו אתמול ל- Pashupati והוא שמח לתת לי טיפים
שנועדו "לדפוק את המערכת" ...).
 |
| Bhaktapur |
מעט על העיר Bhaktapur
עיר זו נחשבת לשנייה בגודלה בעמק קטמנדו. מגיעים לכאן אלפי אנשי דת בכל יום ולכן הפופולריות מרקיעה שחקים. בכדי להיכנס פנימה ולצפות בסגנון הבנייה הייחודי של העיר, יש צורך לשלם תחילה סכום אסטרונומי של 1100 ר'. כמובן שיש אופציה לשכור מדריך מקומי בתוספת תשלום, אך זה דיי מיותר לנוכח העובדה כי מקבלים מפת סכמטית של העיר עם כל נק' האטרקציות.
 |
| Temple in Bhaktapur |
סיכמנו עם בעל המונית שימתין לנו לפחות 3 שעות ונכנסנו פנימה.
קצת לפני דלפק התשלום חיכו לנו עשרות "מדריכים מקומיים" שהציעו את שירותם תמורת לא
פחות מ- 15$! כמובן שלא נולדנו אתמול ולא קנינו את הלוקשים שלהם.
אני חייב לציין כי לאחר ששדדו מכ"א מאיתנו סכום מופרז של 1100 ר' בכניסה, פתאום מחיר המדריכים צנח בצורה דרסטית ובתוך התמחם הם גבו רק 300 ר' עבור ההדרכה.
אין צורך ולהוסיף כי גם את הצעות אלו דחינו על הסף !
 |
| Statues in Bhaktapur |
טיפ שימושי מס' 1
באם ממש אתם לא בקטע של לשלם 1100 ר' עבור הזכות לראות כמה מבנים בסגנון בניה מקומי, אני נוכחתי לראות במפה שסיפקו לנו - שיש מס' קיצורי דרך ומס' נק' שאפשר בקלות רבה להיכנס דרכן ולא לעבור דרך נק' הביקורת המעפנות קחו זאת בחשבון !
כמו ברחובות התאמל הצפופים, נוכחתי לראות כי גם כאן אין משמעות לשמות של הרחובות וכי הדרך הכי טובה והכי נוחה להתמצא - היא פשוט לזרוק את המפה בתיק ולטייל בצורה חופשית.
לאן שהעין תיקח אותך - כנראה ששם באמת זה שווה צפייה וביקור.
כבר במתחם הראשוני שהיה בצמוד לכניסה הראשית ניצבו להם עשרות מבנים בסגנון בניה
מהמאה ה- 17. זה היה מאוד מרשים ותמונות רבות לא איחרו לבוא.
אין לי מושג, אבל הנפאלים ממש יודעים להרוס גלידות.
יבגני קפץ לאחד מדוכני הבסטות שהיו באזור וקנה גלידה ממש מגעילה.
ניסינו להסתיר את גועל הנפש מהגלידה וכבר אנו בפתח אחת הכיכרות היותר מפורסמות והיותר מדהימות ביופיין בכל רחבי נפאל - Durbar Square (בנפאלית - Durbar Marg) של העיר Bhaktapur.
 |
| Durbar Square in Bhaktapur |
מעט על Durbar Square
ברחבי נפאל ישנן מס' כיכרות מרכזיות שנקראות Durbar Square, המפורסמות שבניהן:
* Kathmandu Durbar Square - נחמדה אבל דיי קטנה
* Patan Durbar Square - נחמדה אבל לא "ואוו"
* Bhaktapur Durbar Square - הכי גדולה והכי מפורסמת בכל נפאל
בכיכר ניצבו להם מס' מקדשים רמי קומה, אינסוף פסלים מהמיתולוגיה ההינדית ורבבות של תיירים ואנשי דת שהציפו כל פינה אפשרית בכיכר.
 |
| Temple that serves as Restaurant |
אני ויבגני טיפסנו על המקדש הכי גבוה ובהינו בכל ההמולה שהתגודדה מתחתינו.
כמו בקטמנדו, גם הפעם נזהרנו לא להחליק במדרגות הצרות וחיש מהר ירדנו למטה והמשכנו בסיבוב בין הסימטאות של העיר הציורית.
לא יודע למה, אבל היה זכור לי כי הייחודיות של העיר Bhaktapur הגיעה בשל העובדה שהממשלה אסרה על תנועת כלי רכב (לכל הסוגים) לנוע ברחבי העיר, אך היום נוכחתי לראות כי המקומיים דיי מצפצפים על חוקים אלו ודיי נזהרתי לא להידרס ע"י עשרות מנהגי האופנוע שנסעו להם בפראות ברחובות העיר הצפופים.
 |
| Bhaktapur |
לאחר סיבוב קצרצר בעיר עשינו אחורה פנה ונכנסנו לאכול א.צ ב- Himalaya G.H.
בעוד כל היתר המתינו למנות שלהם שיוגשו, אני לקחתי עמי מצלמה והמשכתי לחקור את העיר המסתורית.
 |
| Spices in Bhaktapur |
צעדתי על לקצה העיר, כאשר על הדרך אני חולף ע"פ לא מעט מקדשים מקומיים, דוכני מזון/בגדים/מזכרות וכן נזהר שוב בכל הנוגע ללא להידרס ע"י רוכבי האופנוע המטורפים.
 |
| Statue in Bhaktapur |
כמה מפתיע ...
גם לאחר סיבוב ארוך ברחבי העיר, כאשר חזרתי למסעדה - האוכל טרם הוגש.
לא משנה היכן ביקרנו - תמיד לוקח למקומיים הרבה זמן להכין את האוכל.
אני הזמנתי לי פסטה עם פטריות שהייתה ממש סבבה.
שילמנו לבעל המקום המעפן עבור הארוחה והתחלנו לחזור בחזרה אל המונית.
כמו תמיד גם עכשיו עלוקות מסוגים שונים (רוכלים, נהגי מונית ומדריכי טיולים).
אני נפנפתי אותם כבר בצורה טבעית ולא עשיתי מזה עניין של ממש (כך גם כל חברי לדרך עשו).
 |
| Bhaktapur |
שמתי לב כי נהג המונית נאלץ לשלם 500 ר' עבור החניה וכנראה שזאת הסיבה למה נהגי המונית רוצים כ"כ הרבה כסף עבור הנסיעה ל- Bhaktapur.
חדש אין הרבה בדרך חזרה ושוב פעם נתקלנו בפקקים מטורפים, בזיהום אוויר כבד ובלכלוך מכל עבר.
יצא לי לראות סוף סוף את הפרלמנט של נפאל שהוקף בחומה איתנה ונשמר ע"י לא מעט חיילים עם
"נשק מטאטא" מגוחך.
בשעה טובה הגענו לרחובות התאמל וכאמור נפרדנו לשלום מ- 2000 ר' (ולא 1000 כפי שהבנו תחילה).
מכאן קפצנו תחילה לאסוף את סרטי הבאנג'י של יבגני ומהרי (קטעים לשמוע אותם צורחים) ואח"כ גם קפצנו לסוכנות סוויסה להמיר עוד כסף זר למקומי.
נפרדנו לשלום משלושת הבחורים המקומיים שעבדו כאן בסוכנות סוויסה ואף זכרו את השמות של כולנו, למרות שעברו 3 שבועות מאז הפעם הראשונה שראינו אותם ואח"כ אני צעדתי לאטרקציה האחרונה להיום בערב - מסאז' "רקמות עמוק" במרכז טיפולים הוליסטי שהיה צמוד ל- G.H שבו התאכסנו.
היות ויבגני ומהרי כבר עשו מסאז' בפוקרה, הם וויתרו על התענוג שהיה כלל לא זול (מחיר התחלתי של 2400 ר' שלאחר מיקוח ירד ל- 2100 עבור שעה של טיפול).
סה"כ חוויה נחמדה, אך בטוח לא משתווה למסאז' המקצועי שאפשר לקבל בספא שבחיפה.
מאוד רציתי שהקב' תחגוג את סיום הטיול במסעדת OR2K המצוינת אך הם לא הגישו שם מנות בשריות ומשום מה דווקא היום החליטו יתר האנשים שהם רעבים לבשר.
אני עד היום לא אסלח להם על כך שלא אכלנו כאן בסופו של דבר, כי האלטרנטיבה שבה בחרנו - הייתה זוועה מהגיהינום !
הגענו למסעדה מקסיקנית שממבט ראשון כבר לא אהבתי אותה - גם האווירה לא מתאימה לחגיגה של סיום טיול וגם הם גובים שם תוספת מס של 23% !!!
 |
| Celebrating the last day in Nepal |
חששותיי התאמתו דיי מהר כאשר המלצר המפוזר הגיש את המנה שלי בכלל למהרי וכאשר כל יתר חברי הקב' התחילו לאכול ואני נותרי ללא דבר, הגיע מישהו מהמטבח ושאל למה אני לא אוכל.
מעניין למה באמת ???
לאחר בירור קצר התגלתה הטעות, אך ממש לא רציתי לקבל את המנה שמהרי התחיל לאכול כי היא כבר הייתה קרה רצח. וכך שוב פעם המתנתי עוד 15 דק' עד שיכינו לי מנה חדשה.
זאת ועוד, לא פחות מ-5 פעמים היינו צריכים להזמין את החשבון ובשלב מסוים רצינו פשוט לקום ולעזוב.
קיצור, האכזבה של הטיול !!!
במקום לחכות לקינוח (ושגם אותו יביאו אחרי 30 דק') - ניסיתי את מזלי באחת מהמאפיות המקומיות שמאוד הפתיעו אותי לטובה. במחיר שקניתי 10 עוגות, עוגיות ומאפים טעימים - הייתי בקושי יכול להזמין מנת קינוח פשוטה במסעדה המעפנה שממנה הרגע ברחתי.
חזרתי ל- G.H והתחלתי לקפל את כל הבגדים, הציוד והמתנות שקניתי לארץ.
סוף יום ד' !
מבחר סרטונים מיום זה
מבחר תמונות מיום זה:
(לאלבום המלא, לחצ/י כאן או כאן)
 |
| Me in Swayambu-Nath |
 |
| Mahary & Evgeny in Swayambu-Nath |
 |
| Pray Wheels in Swayambu-Nath |
 |
| I have a Headeque |
 |
| Scary Monkee |
 |
| Evgeny in Swayambu-Nath |
 |
| Me in Swayambu-Nath |
 |
| Evgeny in Swayambu-Nath |
 |
| Scary Bahirab |
 |
| Temple in Bhaktapur |
 |
| Statue in Bhaktapur |
 |
| Statue in Bhaktapur |
 |
| Local Painter in Bhaktapur |
 |
| Statues in Bhaktapur |
 |
| Pond in Bhaktapur |
 |
| Temple in Bhaktapur's Durbar Square |
 |
| Fruits in Bhaktapur |
 |
| Painted Pictures in Bhaktapur |
 |
| Kitties in Bhaktapur |
 |
| Horny Dog in Bhaktapur |
 |
| Golden Statue in Bhaktapur |
 |
| Entrance to Bhaktapur |
 |
| Map of Bhaktapur |
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה