שעון המעורר הפציר כבר ב- 5:45 ואנו נאלצנו לגרד את עצמנו מהמיטה לאחר מס' שעות מעטות של שינה.
בשל העובדה כי כבר ב- 6:30 היינו צריכים להתייצב אצל סוכנות סוויסה לקראת הרפטינג, וויתרנו על ארוחת הבוקר והלכנו לסדר את עניין התשלום במלון Yumbo.
דיי התבאסתי על כך שהיינו צריכים לשלם כאן 2 סוגי מס בנוסף למחיר השערורייתי שגבה המלון עבור החדר אותו לקחנו אתמול. נו טוב ... לפחות עתה אנו יודעים שצריך לשים לב גם לאותיות הקטנות וכי צריך לשאול מראש אם מחיר החדר כולל בתוכו גם את המסים למדינה.
הצעידה מבית המלון ועד לסוכנות סוויסה הייתה יחסית מהר (כעת כאשר אנו יודעים לאן לצעוד וכאשר אין גשם בחוץ). הגענו והיינו בין הראשונים ולאט לאט הגיעו עוד ועוד ישראלים שהצטרפו שהגיעו להסעות שיוצאות לטרקים במרוכז מכאן.
לאחר המתנה של מס' דק' הגיע בחור מקומי שלקח אותנו לכיוון התחנה המרכזית המקומית
(הלא היא רח' New Road). על הדרך אספנו בחור אוסטרלי נחמד והמשכנו עד לאזור חניית האוטובוסים.
עלינו על אוטובוס תיירים שהכיל כמות נכבדה של תיירים שהיו בדרכם לרפטינג וכאלו שהמשיכו עוד הלאה עד לספארי בשמורה הלאומית Royal Chitwan.
אני התיישבתי לי ליד בחורה אנגלייה נחמדה שגם נראתה לא רע בכלל ויצא לנו לשוחח לא מעט תו"כ הנסיעה הארוכה שיצאה לדרך ב- 7:30 (התכנון להגיע לאחר 3 שעות).
תחילת הנסיעה היתה דרך הרחובות הסואנים והצפופים של עיר הבירה. איך שיצאנו מהפרברים - הנוף הירוק נפתח בפני עיננו. הכפרים המקומיים ממש מקסימים והאוויר פתאום הפך לצלול (לאחר הזיהום הכבד שנשמנו במשך כל זמן
שהותנו ב- Kathmandu).
הנסיעה הייתה מאוד אטית וכל הזמן האוטובוס עצר עקב פקק כזה או אחר שנגרם בשל העובדה כי גשמי המונסון גרמו למפולות בוץ שחסמו את נתיב הנסיעה היחידי שהיה מקטמנדו לפוקרה.
כמו כן, כמות הגשם המטורפת שירדה בשבועות האחרונים - הציפה את נהר ה- Trisuli וכנראה שאנו נעשה שיט יותר סוער מזה שהוגדר בהתחלה (קרי, ראפיד 4 במקום 3+).
מזל גדול שיבגני הביא עמו כסף מזומן כי אף אחד מאיתנו לא טרח לעשות כן (בסוכנות סוויסה אמרו לנו כי המחיר
של ה- 50$ כולל בתוכו הכל ולא רצינו להיסחב עם כסף שיירטב בגשם או בשיט).
האוטובוס עצר ליד מרכז מסחרי קטנטן ושם אכלנו לנו את ארוחת הבוצריים המקומית.
טיפ שימושי מס' 1
לא משנה לאן אתם נוסעים, תמיד שיהיה עליכם כסף מזומן לכל מקרה שיהיה.
לנו הבטיחו כי לא נצטרך לשלם על כלום, ובכ"ז מצאנו את עצמנו במסעדה מקומית אשר כלל לא שמעה על הסדר כזה או אחר שבו היינו אמורים לקבל ארוחה בחינם ...
התענגנו על הבופה המקומי (280 ר' לארוחה צמחונית, תוספת של 100 ר' לקערה מסכנה של עוף עם הרבה עצמות) ואח"כ התקפלנו בחזרה לאוטובוס "הטילטולית".
כמו מקודם, גם הפעם פקקים אינסופיים וכבר אני תוהה אם בכלל יהיה לנו מספיק זמן היום לעלות על סירה
ולשוט ברפטינג ...
בשעה טובה, לאחר 40 דק' המתנה, הגיעה המשטרה ודחפור מאסיבי והחלו לפנות את המפולת בוץ שחסמה את המשך הדרך וגרמה להרבה כעס בעיניים של לא מעט רכבים שהשתרכו מאחור.
לאחר עוד שעה של נסיעה ואנו נמצאים בכפר מקומי נידח שמכאן מתחיל השיט.
הצטופפנו כולנו יחד עם עוד קב' של תיירים סינים שהגיעו לעשות רפטינג כמונו והשתדלנו לא להיות חשופים לגשם הטורדני שהמשיך להכות ללא רחמים.
המדריך נתן נאום בטיחות ממש לקוני ומיד אח"כ התאפסנו כ"א על חגורת הצלה, קסדה ומשוט.
שמתי את כל החפצים החשובים בשקית האטומה למים שהבאתי עמי עוד מהארץ (אחלה של דבר) ותוך פחות מ-5 דק' של צעידה וכבר אנו על שפת הנהר השוצף.
כמובן שלא היה טעם להיאבק בגשם וכולנו נרטבנו עוד לפני שקפצנו על הסירה.
היות והקב' הסינית הייתה גדולה מידי עבור סירת רפטינג אחת, קיבלנו אלינו מס' פליטים סוררים.
סה"כ היינו 8 אנשים + מדריך על הסירה (כמות ממוצעת).
ההרגשה הייתה מאוד צוננת כאשר יצאנו לדרכנו ועל ההתחלה משבי רוח וגלי מים קפואים התנפצו על פנינו.
השיט היה יחסית סוער וחלפנו מתחת ללא מעט גשרי מיתר (Swing), גשרי בטון ואף ראינו רכבל
(Cable Car) שטיפס מעלה להר עצום ממדים.
קטע לא נעים היה שבשבריר של שנייה, הגיע גל עצום שכמעט הפך את הסירה ומשך לנהר את יבגני, Vova ואת הבחור האוסטרלי (כל אלו שישבו בתחילת הסירה ולא החזיקו חזק עם הרגלים).
אני ומהרי נאחזנו בחוזקה עם הרגלים בחוטי האבטחה וכך נשארנו שלמים ובריאים על הסירה.
לקח קצת זמן אך בסופו של דבר הצלחנו להעלות בשלום את כל אלו שנפלו למים הקפואים ויכולנו להמשיך הלאה בשיט הסוער.
מה נסגר עם הבחורות הסיניות הילדותיות שהתלוו לסירה שלנו ???
כל הזמן הן צווחו שקר להן ובכל פעם שהגיע גל שהציף את הסירה - הן פתחו מבערים וצעקו בקולי קולות.
לנו זאת הייתה חוויה לשוט (תו"כ גשם חזק) וקצת משעשע לשמוע את הבידור המקומי.
לקראת סוף הרפטינג כבר התחיל להיות ממש קפוא ואני שהייתי עם חולצה + מכנסיים קצרים כבר התחלתי לחוש תחושה של מיצוי (לאחר שיחה עם כל יתר החבר'ה הסתבר לי שאני לא בדעת יחיד).
יצאנו מהסירה וסחבנו את כל הציוד למעלה.
מכאן ועד לכפר שממנו התחלנו את השיט, ציפתה לנו חוויה מהסרטים.
נדחסנו בצפיפות נוראית בקבינה האחורית של טנדר ולא פחות מ- 15 אנשים מילאו רכב שבמקסימום בישראל היו נוסעים בו 6 נוסעים מבוגרים. היו עוד נוסעים שעמדו על הפגוש האחורי והיו עוד נוסעים שישבו על הגג וכך נסענו לנו לקול מוזיקה מקומית ואותנטית עד שהגענו בחזרה לכפר המקורי.
בעוד רוב חברי הקב' הסינית עלו על אוטובוס מקומי והמשיכו ל- Royal Chitwan, אנו נשארנו לארוחת הצהריים המקומית ותו"כ דנו באופציה של לוותר על היום הנוסף של השיט ולחזור עוד היום לעיר הבירה.
נאמר לנו כי השיט של מחר היה באותו מסלול רק עם אטרקציות שונות ואותנו זה ממש לא הדהים. ניסיון נוסף של המדריך לשכנע אותנו להישאר ושמחר נשוט בחלק אחר של הנהר גם לא צלח ובסיום ארוחת הצהרים הודנו לו על השיט המדהים ואמרנו לו כי בכוונתנו לוותר על היום השני של השיט וכן לוותר על הלינה המקומית באוהלים (לא לדאוג, את עניין התשלום נסגור אח"כ).
קטע ממש מגעיל היה באמצע ארוחת הצהרים (Dal Bhat) כאשר בחור סיני (שהיה בסירה השנייה בשיט) שאכל לצידנו זרק על הרצפה את שאריות העצמות ולא רק זה, הוא אף הוסיף וירק על הרצפה בכל הזדמנות שנקלעה לדרכו. פשוט חוצפן !!! לא רק מארחים אותו כאן משפחה מקומית, הוא עוד יורק להם בבית וזורק שאריות אוכל לכל כיוון.
להיכן לעזאזל נעלמו הנימוסים ???
בזמן שהותנו לאוטובוס המקומי, יצא לי לעשות סיבוב קצרצר בכפר הקטן וראיתי כי מתחם האוהלים המפואר שהבטיחו לנו היה למעשה 4 אוהלים מצ'וקמקים שהיו באזור שהוצף במים וטוב מאוד שלא נשארנו כאן לישון בלילה כי היינו יוצאים מאוד מאוכזבים.
בשעה טובה הצליח מדריך הרפטינג למצוא לנו אוטובוס מקומי (או יותר נכון רכב Van מקומי) ועליו נדחסנו שוב פעם לקראת נסיעה נוספת מהסרטים.
רכב מסחרי מסוג Toyota Hiace שבמקסימום אפשר לדחוס בו בישראל 17 נוסעים, קיבל כאן תפנית ולא פחות מ- 27 נוסעים נדחסו פנימה ועוד היד נטויה !
הרכב עצר לנו במרחק של 30 דק' הליכה מהתאמל ואנו כמובן שהעדפנו לצעוד מרחק זה ברגל ולא להישדד ע"י נהגי המוניות שארבו לנו בכל פינה ורצו סכום מופרז של 200 ר' עבור נסיעה של 5 דק'.
היות וסוכנות סוויסה כבר הייתה סגורה, החלטנו לחפש מקום לינה להיום בערב ולמרבה הפלא שוב פעם פגשנו את עומר ומילכה תו"כ הצעידה ברחובות התאמל הצפופים.
צעדנו ביחד למתחם של לא מעט G.H שנחשבים לזולים (אך איכותיים) ולאחר מיקוח קל עם אחד מהמקומות הרלוונטיים וכבר אנו עם מקום לינה להיום בערב.
תמורת 800 ר' ללילה קיבלנו חדר נקי עם מקלחת צמודה ומים חמים (מה צריך יותר מזה).
למקום קוראים - Tibetian Garden G.H ושם החלטנו לסעוד את ארוחת הערב.
ההמתנה הייתה מאוד ארוכה (למעלה משעה), אך האוכל הטעים פיצה על הכל. התענגתי לי על הספגטי ברוטב עגבניות ולקינוח היה גם תפוח מצופה שטוגן בשמן עמוק (Apple Fritter).
סיימנו את הערב יחסית מאוחר וצנחנו לישון לאחר חצות.
סוף יום ג' !
מבחר סרטונים מיום זה:
מבחר תמונות מיום זה:
(לאלבום המלא, לחצ/י כאן)
בשל העובדה כי כבר ב- 6:30 היינו צריכים להתייצב אצל סוכנות סוויסה לקראת הרפטינג, וויתרנו על ארוחת הבוקר והלכנו לסדר את עניין התשלום במלון Yumbo.
דיי התבאסתי על כך שהיינו צריכים לשלם כאן 2 סוגי מס בנוסף למחיר השערורייתי שגבה המלון עבור החדר אותו לקחנו אתמול. נו טוב ... לפחות עתה אנו יודעים שצריך לשים לב גם לאותיות הקטנות וכי צריך לשאול מראש אם מחיר החדר כולל בתוכו גם את המסים למדינה.
הצעידה מבית המלון ועד לסוכנות סוויסה הייתה יחסית מהר (כעת כאשר אנו יודעים לאן לצעוד וכאשר אין גשם בחוץ). הגענו והיינו בין הראשונים ולאט לאט הגיעו עוד ועוד ישראלים שהצטרפו שהגיעו להסעות שיוצאות לטרקים במרוכז מכאן.
לאחר המתנה של מס' דק' הגיע בחור מקומי שלקח אותנו לכיוון התחנה המרכזית המקומית
(הלא היא רח' New Road). על הדרך אספנו בחור אוסטרלי נחמד והמשכנו עד לאזור חניית האוטובוסים.
עלינו על אוטובוס תיירים שהכיל כמות נכבדה של תיירים שהיו בדרכם לרפטינג וכאלו שהמשיכו עוד הלאה עד לספארי בשמורה הלאומית Royal Chitwan.
אני התיישבתי לי ליד בחורה אנגלייה נחמדה שגם נראתה לא רע בכלל ויצא לנו לשוחח לא מעט תו"כ הנסיעה הארוכה שיצאה לדרך ב- 7:30 (התכנון להגיע לאחר 3 שעות).
תחילת הנסיעה היתה דרך הרחובות הסואנים והצפופים של עיר הבירה. איך שיצאנו מהפרברים - הנוף הירוק נפתח בפני עיננו. הכפרים המקומיים ממש מקסימים והאוויר פתאום הפך לצלול (לאחר הזיהום הכבד שנשמנו במשך כל זמן
שהותנו ב- Kathmandu).
 |
| Small village on the way to rafting |
כמו כן, כמות הגשם המטורפת שירדה בשבועות האחרונים - הציפה את נהר ה- Trisuli וכנראה שאנו נעשה שיט יותר סוער מזה שהוגדר בהתחלה (קרי, ראפיד 4 במקום 3+).
מזל גדול שיבגני הביא עמו כסף מזומן כי אף אחד מאיתנו לא טרח לעשות כן (בסוכנות סוויסה אמרו לנו כי המחיר
של ה- 50$ כולל בתוכו הכל ולא רצינו להיסחב עם כסף שיירטב בגשם או בשיט).
האוטובוס עצר ליד מרכז מסחרי קטנטן ושם אכלנו לנו את ארוחת הבוצריים המקומית.
טיפ שימושי מס' 1
לא משנה לאן אתם נוסעים, תמיד שיהיה עליכם כסף מזומן לכל מקרה שיהיה.
לנו הבטיחו כי לא נצטרך לשלם על כלום, ובכ"ז מצאנו את עצמנו במסעדה מקומית אשר כלל לא שמעה על הסדר כזה או אחר שבו היינו אמורים לקבל ארוחה בחינם ...
 |
| Traditional Nepali dish |
כמו מקודם, גם הפעם פקקים אינסופיים וכבר אני תוהה אם בכלל יהיה לנו מספיק זמן היום לעלות על סירה
ולשוט ברפטינג ...
 |
| Traffic on the way |
לאחר עוד שעה של נסיעה ואנו נמצאים בכפר מקומי נידח שמכאן מתחיל השיט.
הצטופפנו כולנו יחד עם עוד קב' של תיירים סינים שהגיעו לעשות רפטינג כמונו והשתדלנו לא להיות חשופים לגשם הטורדני שהמשיך להכות ללא רחמים.
 |
| Trisuli River |
שמתי את כל החפצים החשובים בשקית האטומה למים שהבאתי עמי עוד מהארץ (אחלה של דבר) ותוך פחות מ-5 דק' של צעידה וכבר אנו על שפת הנהר השוצף.
כמובן שלא היה טעם להיאבק בגשם וכולנו נרטבנו עוד לפני שקפצנו על הסירה.
היות והקב' הסינית הייתה גדולה מידי עבור סירת רפטינג אחת, קיבלנו אלינו מס' פליטים סוררים.
סה"כ היינו 8 אנשים + מדריך על הסירה (כמות ממוצעת).
 |
| Evgeny & the Australian friend |
השיט היה יחסית סוער וחלפנו מתחת ללא מעט גשרי מיתר (Swing), גשרי בטון ואף ראינו רכבל
(Cable Car) שטיפס מעלה להר עצום ממדים.
קטע לא נעים היה שבשבריר של שנייה, הגיע גל עצום שכמעט הפך את הסירה ומשך לנהר את יבגני, Vova ואת הבחור האוסטרלי (כל אלו שישבו בתחילת הסירה ולא החזיקו חזק עם הרגלים).
אני ומהרי נאחזנו בחוזקה עם הרגלים בחוטי האבטחה וכך נשארנו שלמים ובריאים על הסירה.
לקח קצת זמן אך בסופו של דבר הצלחנו להעלות בשלום את כל אלו שנפלו למים הקפואים ויכולנו להמשיך הלאה בשיט הסוער.
 |
| Trisuli River |
כל הזמן הן צווחו שקר להן ובכל פעם שהגיע גל שהציף את הסירה - הן פתחו מבערים וצעקו בקולי קולות.
לנו זאת הייתה חוויה לשוט (תו"כ גשם חזק) וקצת משעשע לשמוע את הבידור המקומי.
לקראת סוף הרפטינג כבר התחיל להיות ממש קפוא ואני שהייתי עם חולצה + מכנסיים קצרים כבר התחלתי לחוש תחושה של מיצוי (לאחר שיחה עם כל יתר החבר'ה הסתבר לי שאני לא בדעת יחיד).
יצאנו מהסירה וסחבנו את כל הציוד למעלה.
מכאן ועד לכפר שממנו התחלנו את השיט, ציפתה לנו חוויה מהסרטים.
נדחסנו בצפיפות נוראית בקבינה האחורית של טנדר ולא פחות מ- 15 אנשים מילאו רכב שבמקסימום בישראל היו נוסעים בו 6 נוסעים מבוגרים. היו עוד נוסעים שעמדו על הפגוש האחורי והיו עוד נוסעים שישבו על הגג וכך נסענו לנו לקול מוזיקה מקומית ואותנטית עד שהגענו בחזרה לכפר המקורי.
 |
| Our ride back to the camp |
נאמר לנו כי השיט של מחר היה באותו מסלול רק עם אטרקציות שונות ואותנו זה ממש לא הדהים. ניסיון נוסף של המדריך לשכנע אותנו להישאר ושמחר נשוט בחלק אחר של הנהר גם לא צלח ובסיום ארוחת הצהרים הודנו לו על השיט המדהים ואמרנו לו כי בכוונתנו לוותר על היום השני של השיט וכן לוותר על הלינה המקומית באוהלים (לא לדאוג, את עניין התשלום נסגור אח"כ).
 |
| Local goat |
להיכן לעזאזל נעלמו הנימוסים ???
בזמן שהותנו לאוטובוס המקומי, יצא לי לעשות סיבוב קצרצר בכפר הקטן וראיתי כי מתחם האוהלים המפואר שהבטיחו לנו היה למעשה 4 אוהלים מצ'וקמקים שהיו באזור שהוצף במים וטוב מאוד שלא נשארנו כאן לישון בלילה כי היינו יוצאים מאוד מאוכזבים.
 |
| The Local camp |
רכב מסחרי מסוג Toyota Hiace שבמקסימום אפשר לדחוס בו בישראל 17 נוסעים, קיבל כאן תפנית ולא פחות מ- 27 נוסעים נדחסו פנימה ועוד היד נטויה !
הרכב עצר לנו במרחק של 30 דק' הליכה מהתאמל ואנו כמובן שהעדפנו לצעוד מרחק זה ברגל ולא להישדד ע"י נהגי המוניות שארבו לנו בכל פינה ורצו סכום מופרז של 200 ר' עבור נסיעה של 5 דק'.
היות וסוכנות סוויסה כבר הייתה סגורה, החלטנו לחפש מקום לינה להיום בערב ולמרבה הפלא שוב פעם פגשנו את עומר ומילכה תו"כ הצעידה ברחובות התאמל הצפופים.
צעדנו ביחד למתחם של לא מעט G.H שנחשבים לזולים (אך איכותיים) ולאחר מיקוח קל עם אחד מהמקומות הרלוונטיים וכבר אנו עם מקום לינה להיום בערב.
 |
| me in front of famous G.H in Thamel |
למקום קוראים - Tibetian Garden G.H ושם החלטנו לסעוד את ארוחת הערב.
ההמתנה הייתה מאוד ארוכה (למעלה משעה), אך האוכל הטעים פיצה על הכל. התענגתי לי על הספגטי ברוטב עגבניות ולקינוח היה גם תפוח מצופה שטוגן בשמן עמוק (Apple Fritter).
 |
| having nice dinner in the G.H |
סוף יום ג' !
מבחר סרטונים מיום זה:
מבחר תמונות מיום זה:
(לאלבום המלא, לחצ/י כאן)
 |
| Tourist Bus |
 |
| Trisuli River |
 |
| Local Shop |
 |
| Coca cola cans |
 |
| Local bus |
 |
| Animal house |
 |
| Local Nepali child |
 |
| Our Team with the rafting guide |
 |
| Me with cute friends |
 |
| Wood chops |
 |
| local village near the camp site |
 |
| Our room in Tibetan Garden G.H |
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה