אין חדש תחת השמש וגם היום בבוקר התעוררתי בשעה 5:45.
יצאנו אני ויבגני לכיוון סוכנות סוויסה (בעוד כל היתר חורפים להם ב- G.H) בתקווה למצוא מקומות באוטובוס שייקח אותנו לאתר קפיצת הבאנג'י. כמובן שלא הספקנו בזמן וההסעה כבר מזמן יצאה, אך במקום להתבאס, שינינו מעט את התכניות ונרשמנו לאטרקציה השנייה שלנו פה - Canyoning (סנפלינג מפלים).
שעת היציאה תוזמנה ל- 9:00 בבוקר ובינתיים חזרנו ל- G.H, התארגנו והלכנו לאכול א.ב במסעדה
של ה - G.H (מאוד נוח). לקחנו תיק עם בגדים חמים להחלפה, מים, מעט חטיפים וטסנו בחזרה אל סוויסה.
טיפ שימושי מס' 1
מה שלא לקחנו בחשבון כשנרשמנו ל- Canyoning זה שחובה לבוא עם נעלים סגורות וכי הן הולכות להירטב כהוגן ! היות ולא הצטיידנו מראש בנעלים מצ'וקמקות שלא אכפת לנו לזרוק לאחר מכן, היה קצת לא נעים כשהגענו לאתר וגילינו את הבשורה המרה.
אל תהססו לקנות נעלים זולות (או להגיע עם כאלו מהארץ) כי האלטרנטיבה להרטיב את נעלי הטרקים יום לפני היציאה למסלול הנה לא הכי נעימה (יעידו על כך יבגני, Vova ומהרי).
מדריך הסנפלינג לקח אותנו מסוכנות סוויסה - מרחק קצר למועדון המפואר שלו.
מסתבר שיש לו חנות אופני שטח (לטיולי Down Hill בשטח הסלעי) וכן הוא מעביר טיולי טיפוס סלעים.
ממש איש אשכולות הבחור החביב הזה ...
עברנו תדריך קצר יחד עם עוד 2 ישראלים (נירית ועומרי) ולאחר מכן מדדנו זוגות אופני שטח לטיול שרצינו לעשות לאחר סיום הסנפלינג (בדיעבד לא יודע למה בכלל חשבנו על אופציה זו, אך ניחא).
לקחנו את האופנים ורכבנו עד לתחנה המרכזית ושם חיכתה לנו ההסעה.
כמו אתמול, גם היום נסענו קרוב לחצי שעה בפרברים הצפופים של עיר הבירה ולאחר מכן נשמנו לרווחה ויצאנו למרחבים הפראיים שהקיפו את עמק קטמנדו.
הגענו בשלום לכפר שנמצא בתוך שמורת טבע (תשלום הפרמיט נעשה ע"י המדריך וזה נכלל בסכום אותו שילמנו כאשר נרשמנו דרך סוכנות סוויסה) וכבר ההרגשה הייתה שונה לגמרי.
טיפסנו מעט ואח"כ נכנסנו לתוך כפר מקומי שהוביל לאזור ייחודי שממנו גולשים סנפלינג מפלים.
האנשים כאן ממש מסבירי פנים ואומרים שלום (Namaste) לכל עבר (גם אם הם ממש לא מכירים אותך).
הצעידה היתה מאוד נינוחה (מעבר בין מפלים, דילוג מעל סלעים והליכה רגועה בתוך סבך הג'ונגל שמאוד מזכיר
את הבוש ה- NZ) וכבר אנו ב- Base Camp.
החלפנו את הבגדים שלנו עם חליפות צלילה ארוכות (מאוד חיוני בשל הקור) וכן קיבלנו גם קסדות, רתמות לסנפלינג ועוד חליפת סערה למקרה שיהיה ממש קר (ברור שכ"א מאיתנו ניצל חליפה זו).
היות ואני לא רציתי להרטיב את נעלי הטרקים שלי (ניסיון העבר לימד אותי כי לוקח שנה עד שהן מתייבשות) ובסופו של דבר קיבלתי את הנעלים הקטנות והקרועות של אחד המדריכים וכך התחלנו את הטיפוס לעבר המפלים.
הצעידה לא הייתה הכי קשה, אך הנעלים שהיו מאוד קטנות (וגרמו לי בסוף היום ללא מעט שלפוחיות וכאבים) הפכו את החוויה ללא הכי נעימה.
לפחות לא היה לי אכפת כאשר הגענו למקום שהיה צריך לחצות נהר ובזמן שכל היתר נזהרו בדילוגים מעל הסלעים, אני נכנסתי לתוך המים בלי חשבון.
הגענו לאחר "טיפוסון" אחרון לפסגת ההר ושם התחילו בהכנות לקראת הסנפלינג.
בזמן שחלק מהמדריכים אבטחו את חבל הירידה סביב אחד מהעצים האיתנים שמצאו באזור, מדריך אחר כבר ירד למטה וסייע באבטחת אלו שעתידים יהיו לרדת.
בשלב זה שמנו לב כי כל הגוף צריך להיכנס למים והחבורה נאלצה להשלים עם העובדה כי היום הם יצאו מכאן עם נעלים ספוגות במים.
הגלישה מהמצוק הראשון הייתה משחק ילדים ותוך שנייה מצאתי את עצמי בתוך המפל ממתין לכל יתר האנשים שיסיימו את הגלישה מטה. עם הזמן דרגת הקושי הלכה ועלתה ואני הרגשתי את האדרנלין מתחיל לזרום בעורקי. לאחר המפל השני, המדריך לקח אותנו למערה ושם גלשנו עם זרימת המים עד למטה.
חבל רק שמהרי שכח לאבטח את משקפי הראייה שלו שנפלו למים ועד היום אין לנו מושג מה עלה בגורלם.
לא סתם קיבלנו את חליפות הסערה כי בשלב מסוים כולנו קפאנו מקור והתחלנו לעשות תרגילים מצחיקים בכדי לחמם במעט את הגוף.
המפל האחרון היה באמת על רמה - מפל בגובה של יותר מ- 20 מ' שהורכב מ-2 דרגות גלישה.
בהתחלה גלשתי לכוך בסלע ושם המתנתי על שכל אלו שכבר התחילו לגלוש בחלק השני - יסיימו את דרכם בשלום ורק אח"כ הגיע תורי (עניין בטיחותי שגזל זמן רב וגרם לעיכוב עצבני בזמנים שלנו, אבל ניחא).
התחלתי בגלישה מטה והיה קצת מרגיז כשהבחור המקומי שאבטח אותי מלמטה שחרר חבל בכמות מזערית בכל פעם ולא נתן לי באמת ליהנות מהגלישה כפי שעשיתי במפלים העליונים.
בכל אופן, סיימנו את ההרפתקה והתחלנו לחזור חצי קפואים לכיוון ה- Base Camp.
בקשר לעניין הבטיחות של הסנפלינג ???
הטיפוס לכאן ואח"כ גם הירידה לכפר היה בתוך שטח ג'ונגל פראי וכלל לא מעט מעברים ע"ג סלעים חלקלקים שבקלות ניתן היה למעוד ולעוף לתהום, עניין האבטחה של הגולשים היה בינוני מינוס ובקלות מישהו היה יכול למעוד ולעוף למטה בזמן ההמתנה האינסופי לתורו בגלישה.
כפות הרגלים שלי זעקו "חמאס" מרוב הכאבים ופשוט הרגשת גן עדן הייתה כאשר הגענו ל- Base Camp ויכולתי לזרוק לעזאזל את הנעלים המצ'וקמקות שגרמו יותר נזק מתועלת.
ראיתי כי בכף רגלי יש שובל דם שנגרם כתוצאה מעלוקה אימתנית, אך אלו שהכי סבלו מהנשיכות הקטלניות היו מהרי ועומרי שלהם ממש ירד הרבה דם שלא נקרש בקלות.
מעט על עלוקות בנפאל
עלוקות הן היצורים הכי שפלים שתיתקלו בהם בנפאל. בעיקר בטיולי ג'ונגלים ונהרות הם נמצאים ואורבים לכם בכל פינה אפשרית ומבלי שתשימו לב וכבר הם מתעלקים על גופכם ומוצצים לכם את הדם.
הדרך הכי יעילה להוריד עלוקה הנה לזרות מלח עליה (או לשרוף אותה עם מצית) ולקוות לטוב. באם היא לא ירדה בצורה אופטימלית והפצע לא מפסיק לדמם (העלוקה מפרישה חומר נוגד קרישה), הדרך הכי יעילה לעצור את הדימום היא לזרות קפה שחור על הפצע (טיפ שלקחתי עמי עוד משביל ישראל).
נשארנו כאן לארוחת ערב/צהרים וכמובן שהוגש Dal Bhat. כמובן שלקחתי תוספת (מגישים חופשי עד שאתה אומר להם מספיק) עקב הרעב הכבד שתקף אותי לאחר סנפלינג המפלים המרהיב.
קצת לא נעים היה לראות את בעלי המקום מתנהגים בזלזול אל הכלב המשפחתי שלהם.
הגעתי אליו ודיברתי אל ליבו והוא מצידו כשכש בזנב ואף נתן לי נשיקה (ליקוק בפנים). ממש חמוד !
תו"כ הירידה בחזרה לכפר, ראינו טקס מקומי בו אנשי המקום (שהיו צבועים באדום) לקחו בובה של אל כלשהו והשליכו אותה לעבר הנהר השוצף. אין לי מושג עד היום למה ?
בהמשך הדרך אף עברנו דרך מקהלה של זמרים מקומיים והיה כאן קטע ממש מצחיק - אנו חשבנו שנצלם אותם עם המנהגים הייחודיים שלהם ובפועל ראינו כי אנחנו הפכנו לגולת הכותרת וכ"א מהם שלף פלאפון משוכלל מסוג iPhone והסריט אותנו. קטע ממש מוזר לבטח ...
הגענו לקראת החשיכה לאוטובוס המקומי שחיכה לנו למטה והתחלנו בנסיעה הארוכה והקופצנית עד
לרחובות התאמל התוססים.
טיפ שימושי מס' 2
באם החלטתם לעשות Canyoning, תוותרו על התענוג לחזור את כל דרך החזרה ע"ג אופני הרים.
גם תהיו מותשים מיום ארוך בסנפלינג, גם החזרה היא בחושך מלא (אין לי מושג אפילו איך הגענו לכאן באור יום ובחשכה זה קשה שבעתיים), גם הדרך היא מאוד ארוכה (קרוב לשעתיים לקח למכונית לעבור מרחק זה) וגם הדרך היא לא הכי מעניינת (רובה עוברת בפרברים הצפופים והמסריחים של קטמנדו).
טיול אופנים עדיף לעשות במקום אחר !
לפחות התנגנו להם ברקע מיטב משירי מצעד העשור של גלגל"צ והנסיעה בדרך חזרה הפכה לחוויה.
קטע ממש מבאס היה כאשר חזרנו חזרה לעיר הבירה ובאחד הרחובות החד-סטרי שהיה גם מאוד צפוף, הגיח לפנינו רוכב אופנוע. אוקיי ... איך עתה נעבור ? עבור רוכב האופנוע (שנהג בניגוד לחוקי התעבורה) זה היה מלכודת קטלנית כי לפתע הגיחו צמד שוטרי תנועה שתפסו אותו "על חם" ורשמו לו קנס כבד מאוד.
מאזור התחנה המרכזית ועד למועדון הסנפלינג, עשינו את הדרך ברכיבה אטית ע"ג האופנים, מנסים לא לדרוס יותר מידי מטיילים שגדשו את הרחובות.
מדריך הסנפלינג הראה לנו כל מיני סרטונים על משלחות (Expeditions) ועל צוותי חיפוש
(Rescue Missions) שהוא חבר בהם ואף הציג לנו אלבום עם תמונות של חילוץ גופה (בתהליך ריקבון מתקדם) של מישהו שנפל ממצוק לשטח מת שהיה מאוד קשה להגיע לשם וממשלת נפאל נעזרה בכישורי הגלישה שלו בכדי לחלץ אותה משם ולהביאה לקבורה.
הבחורצ'יק עוד הסביר לנו כי בשנה הבאה הוא יוצא למשלחת בינלאומית לחקור מעבר הרים אי שם בעולם וכי מעטים הם האנשים שנבחרים למשימה ייחודית זו. כל הכבוד לו שמביא כבוד למדינה שלו ...
בשעה טובה הגיע אחד מהעובדים המקומיים עם מגש של תה ואז התחילו הדאחקות.
המדריך המקומי סיפר לנו כל מיני סיפורים על ישראלים שמגיעים לנפאל בחיפוש אחר אדרנלין ושהוא כבר שמע את כל הסיפורים האפשריים של כל "יוצאי הסיירות" המובחרות של ישראל.
השעה הייתה כבר מאוחרת ואנו אמרנו לבחור תודה על היום הנפלא והתקפלנו לכיוון סוכנות סוויסה.
היות והיום בטיפוס גילו מהרי ו- Vova כי אין להם הרבה אוויר בטיפוס הרים ללא משקל על הגב, הם החליטו לקחת בכ"ז פורטר נפאלי וליהנות מטיול קליל יחסית.
שילמנו עבור האטרקציה של הסנפלינג 55$ (5000 רופי) ועוד הוספנו כ- 11,500 רופי עבור שכירת פורטר ל- 15 ימים ותשלום עבור הנסיעה הראשונה עבורו.
היות ונשארנו קצרים במזומן, החלטנו לעשות סיבוב נוסף בכספומט המקומי (Nabil ATM).
טיפ שימושי מס' 3
הסכום אתו צריך לצאת לטרק האנאפורנה תמיד הטריד אותי כאשר תכננתי את המסלול לנפאל.
לאחר אינסוף שמועות אני אשים לזה סוף ואקבע כי הסכום אותו יש לקחת לטרק הנו: 20$ ליום.
סכום זה מאפשר לכם לאכול כמו מלכים ולא לחסוך על שום דבר (לינה, אוכל, חטיפים ועוד).
אני יצאתי לטרק עם סכום של 17$ פר יום ודיי הספיק לי.
בדרכנו חזרה ל- G.H החליט קבצן מקומי (חסר שיניים) להתעלק עלינו ולעקוב אחרינו עד לפתח המלון.
אפילו ניסיונות של ילדים מקומיים אחרים להתקרב אלינו ואולי להשיג נדבה נחל כישלון כאשר אותו קבצן נפנף אותם והמשיך להידבק אלינו.
כבר לא היה נעים כאשר הגענו למסעדה של ה- G.H ואותו עלוקה עמד מטר מאיתנו והמתין לו.
לקחתי את אחד ממנהלי ה- G.H והסברתי לו על אי הנעימות ולאחר שהוא ניהל שיחה עם הקבצן - האחרון יצא מחוץ למסעדה והמשיך לחכות בחוץ.
טיפ שימושי מס' 4
היות ולוקח שנה עד שמכינים כאן אוכל, תמיד מומלץ קודם להזמין את האוכל במסעדת ה- G.H ורק אח"כ ללכת לחדר ולהתארגן (כביסה, מקלחת וכדומה). טיפ זה שווה זהב !
היום הייתי ממש נדיב ואף עשיתי כביסה לבגדים שלי ושל מהרי. כאשר סיימתי כבר הוגשה ארוחת הערב וכל מה שנותר לעשות זה להימתח לאחור וליהנות מהמנעמים שהוגשו.
למנה עיקרית הזמנתי אורז עם עוף ולקינוח הוגש Banana Fritter עם דבש מתקתק (יאמי).
נפרדנו לשלום מ- 1500 ר' עבור סעודת המלכים וכן מ- 1600 ר' עבור 2 הלילות שהעברנו כאן וממש טוב שסגרנו את העניינים הפיננסיים בערב יום העזיבה ולא בבוקר שלמחרת (כאשר בדר"כ לחוצים בזמן).
ארגנו את התרמילים לקראת היציאה למסלול מחר על הבוקר ומהרי ו- Vova העמיסו את כל הציוד שלהם בתוך התרמיל הגדול אותו יסחוב הפורטר.
לאחר מקלחת פושרת מינוס, התקפלתי למיטה ונרדמתי תוך שנייה.
סוף יום ד' !
מבחר סרטונים מיום זה
מבחר תמונות מיום זה:
(לאלבום המלא, לחצ/י כאן)
יצאנו אני ויבגני לכיוון סוכנות סוויסה (בעוד כל היתר חורפים להם ב- G.H) בתקווה למצוא מקומות באוטובוס שייקח אותנו לאתר קפיצת הבאנג'י. כמובן שלא הספקנו בזמן וההסעה כבר מזמן יצאה, אך במקום להתבאס, שינינו מעט את התכניות ונרשמנו לאטרקציה השנייה שלנו פה - Canyoning (סנפלינג מפלים).
שעת היציאה תוזמנה ל- 9:00 בבוקר ובינתיים חזרנו ל- G.H, התארגנו והלכנו לאכול א.ב במסעדה
של ה - G.H (מאוד נוח). לקחנו תיק עם בגדים חמים להחלפה, מים, מעט חטיפים וטסנו בחזרה אל סוויסה.
 |
| Back Yard in Tibetan Garden G.H |
מה שלא לקחנו בחשבון כשנרשמנו ל- Canyoning זה שחובה לבוא עם נעלים סגורות וכי הן הולכות להירטב כהוגן ! היות ולא הצטיידנו מראש בנעלים מצ'וקמקות שלא אכפת לנו לזרוק לאחר מכן, היה קצת לא נעים כשהגענו לאתר וגילינו את הבשורה המרה.
אל תהססו לקנות נעלים זולות (או להגיע עם כאלו מהארץ) כי האלטרנטיבה להרטיב את נעלי הטרקים יום לפני היציאה למסלול הנה לא הכי נעימה (יעידו על כך יבגני, Vova ומהרי).
מדריך הסנפלינג לקח אותנו מסוכנות סוויסה - מרחק קצר למועדון המפואר שלו.
מסתבר שיש לו חנות אופני שטח (לטיולי Down Hill בשטח הסלעי) וכן הוא מעביר טיולי טיפוס סלעים.
ממש איש אשכולות הבחור החביב הזה ...
 |
| Cool Mt. Bikes |
לקחנו את האופנים ורכבנו עד לתחנה המרכזית ושם חיכתה לנו ההסעה.
כמו אתמול, גם היום נסענו קרוב לחצי שעה בפרברים הצפופים של עיר הבירה ולאחר מכן נשמנו לרווחה ויצאנו למרחבים הפראיים שהקיפו את עמק קטמנדו.
 |
| Kathmandu suburbs |
טיפסנו מעט ואח"כ נכנסנו לתוך כפר מקומי שהוביל לאזור ייחודי שממנו גולשים סנפלינג מפלים.
האנשים כאן ממש מסבירי פנים ואומרים שלום (Namaste) לכל עבר (גם אם הם ממש לא מכירים אותך).
 |
| Me near massive creek |
את הבוש ה- NZ) וכבר אנו ב- Base Camp.
החלפנו את הבגדים שלנו עם חליפות צלילה ארוכות (מאוד חיוני בשל הקור) וכן קיבלנו גם קסדות, רתמות לסנפלינג ועוד חליפת סערה למקרה שיהיה ממש קר (ברור שכ"א מאיתנו ניצל חליפה זו).
 |
| Me near Tibetan flags |
 |
| Me preparing to the canyoning |
לפחות לא היה לי אכפת כאשר הגענו למקום שהיה צריך לחצות נהר ובזמן שכל היתר נזהרו בדילוגים מעל הסלעים, אני נכנסתי לתוך המים בלי חשבון.
הגענו לאחר "טיפוסון" אחרון לפסגת ההר ושם התחילו בהכנות לקראת הסנפלינג.
בזמן שחלק מהמדריכים אבטחו את חבל הירידה סביב אחד מהעצים האיתנים שמצאו באזור, מדריך אחר כבר ירד למטה וסייע באבטחת אלו שעתידים יהיו לרדת.
בשלב זה שמנו לב כי כל הגוף צריך להיכנס למים והחבורה נאלצה להשלים עם העובדה כי היום הם יצאו מכאן עם נעלים ספוגות במים.
הגלישה מהמצוק הראשון הייתה משחק ילדים ותוך שנייה מצאתי את עצמי בתוך המפל ממתין לכל יתר האנשים שיסיימו את הגלישה מטה. עם הזמן דרגת הקושי הלכה ועלתה ואני הרגשתי את האדרנלין מתחיל לזרום בעורקי. לאחר המפל השני, המדריך לקח אותנו למערה ושם גלשנו עם זרימת המים עד למטה.
חבל רק שמהרי שכח לאבטח את משקפי הראייה שלו שנפלו למים ועד היום אין לנו מושג מה עלה בגורלם.
לא סתם קיבלנו את חליפות הסערה כי בשלב מסוים כולנו קפאנו מקור והתחלנו לעשות תרגילים מצחיקים בכדי לחמם במעט את הגוף.
המפל האחרון היה באמת על רמה - מפל בגובה של יותר מ- 20 מ' שהורכב מ-2 דרגות גלישה.
בהתחלה גלשתי לכוך בסלע ושם המתנתי על שכל אלו שכבר התחילו לגלוש בחלק השני - יסיימו את דרכם בשלום ורק אח"כ הגיע תורי (עניין בטיחותי שגזל זמן רב וגרם לעיכוב עצבני בזמנים שלנו, אבל ניחא).
התחלתי בגלישה מטה והיה קצת מרגיז כשהבחור המקומי שאבטח אותי מלמטה שחרר חבל בכמות מזערית בכל פעם ולא נתן לי באמת ליהנות מהגלישה כפי שעשיתי במפלים העליונים.
בכל אופן, סיימנו את ההרפתקה והתחלנו לחזור חצי קפואים לכיוון ה- Base Camp.
בקשר לעניין הבטיחות של הסנפלינג ???
הטיפוס לכאן ואח"כ גם הירידה לכפר היה בתוך שטח ג'ונגל פראי וכלל לא מעט מעברים ע"ג סלעים חלקלקים שבקלות ניתן היה למעוד ולעוף לתהום, עניין האבטחה של הגולשים היה בינוני מינוס ובקלות מישהו היה יכול למעוד ולעוף למטה בזמן ההמתנה האינסופי לתורו בגלישה.
 |
| Our shoes after the Canyoning |
ראיתי כי בכף רגלי יש שובל דם שנגרם כתוצאה מעלוקה אימתנית, אך אלו שהכי סבלו מהנשיכות הקטלניות היו מהרי ועומרי שלהם ממש ירד הרבה דם שלא נקרש בקלות.
מעט על עלוקות בנפאל
עלוקות הן היצורים הכי שפלים שתיתקלו בהם בנפאל. בעיקר בטיולי ג'ונגלים ונהרות הם נמצאים ואורבים לכם בכל פינה אפשרית ומבלי שתשימו לב וכבר הם מתעלקים על גופכם ומוצצים לכם את הדם.
הדרך הכי יעילה להוריד עלוקה הנה לזרות מלח עליה (או לשרוף אותה עם מצית) ולקוות לטוב. באם היא לא ירדה בצורה אופטימלית והפצע לא מפסיק לדמם (העלוקה מפרישה חומר נוגד קרישה), הדרך הכי יעילה לעצור את הדימום היא לזרות קפה שחור על הפצע (טיפ שלקחתי עמי עוד משביל ישראל).
נשארנו כאן לארוחת ערב/צהרים וכמובן שהוגש Dal Bhat. כמובן שלקחתי תוספת (מגישים חופשי עד שאתה אומר להם מספיק) עקב הרעב הכבד שתקף אותי לאחר סנפלינג המפלים המרהיב.
 |
| Tradition Dal-Bhat |
הגעתי אליו ודיברתי אל ליבו והוא מצידו כשכש בזנב ואף נתן לי נשיקה (ליקוק בפנים). ממש חמוד !
 |
| Cute dog |
בהמשך הדרך אף עברנו דרך מקהלה של זמרים מקומיים והיה כאן קטע ממש מצחיק - אנו חשבנו שנצלם אותם עם המנהגים הייחודיים שלהם ובפועל ראינו כי אנחנו הפכנו לגולת הכותרת וכ"א מהם שלף פלאפון משוכלל מסוג iPhone והסריט אותנו. קטע ממש מוזר לבטח ...
 |
| Tibetan doll |
לרחובות התאמל התוססים.
טיפ שימושי מס' 2
באם החלטתם לעשות Canyoning, תוותרו על התענוג לחזור את כל דרך החזרה ע"ג אופני הרים.
גם תהיו מותשים מיום ארוך בסנפלינג, גם החזרה היא בחושך מלא (אין לי מושג אפילו איך הגענו לכאן באור יום ובחשכה זה קשה שבעתיים), גם הדרך היא מאוד ארוכה (קרוב לשעתיים לקח למכונית לעבור מרחק זה) וגם הדרך היא לא הכי מעניינת (רובה עוברת בפרברים הצפופים והמסריחים של קטמנדו).
טיול אופנים עדיף לעשות במקום אחר !
לפחות התנגנו להם ברקע מיטב משירי מצעד העשור של גלגל"צ והנסיעה בדרך חזרה הפכה לחוויה.
קטע ממש מבאס היה כאשר חזרנו חזרה לעיר הבירה ובאחד הרחובות החד-סטרי שהיה גם מאוד צפוף, הגיח לפנינו רוכב אופנוע. אוקיי ... איך עתה נעבור ? עבור רוכב האופנוע (שנהג בניגוד לחוקי התעבורה) זה היה מלכודת קטלנית כי לפתע הגיחו צמד שוטרי תנועה שתפסו אותו "על חם" ורשמו לו קנס כבד מאוד.
 |
| Sunset in Kathmandu Valley |
מדריך הסנפלינג הראה לנו כל מיני סרטונים על משלחות (Expeditions) ועל צוותי חיפוש
(Rescue Missions) שהוא חבר בהם ואף הציג לנו אלבום עם תמונות של חילוץ גופה (בתהליך ריקבון מתקדם) של מישהו שנפל ממצוק לשטח מת שהיה מאוד קשה להגיע לשם וממשלת נפאל נעזרה בכישורי הגלישה שלו בכדי לחלץ אותה משם ולהביאה לקבורה.
הבחורצ'יק עוד הסביר לנו כי בשנה הבאה הוא יוצא למשלחת בינלאומית לחקור מעבר הרים אי שם בעולם וכי מעטים הם האנשים שנבחרים למשימה ייחודית זו. כל הכבוד לו שמביא כבוד למדינה שלו ...
בשעה טובה הגיע אחד מהעובדים המקומיים עם מגש של תה ואז התחילו הדאחקות.
המדריך המקומי סיפר לנו כל מיני סיפורים על ישראלים שמגיעים לנפאל בחיפוש אחר אדרנלין ושהוא כבר שמע את כל הסיפורים האפשריים של כל "יוצאי הסיירות" המובחרות של ישראל.
השעה הייתה כבר מאוחרת ואנו אמרנו לבחור תודה על היום הנפלא והתקפלנו לכיוון סוכנות סוויסה.
היות והיום בטיפוס גילו מהרי ו- Vova כי אין להם הרבה אוויר בטיפוס הרים ללא משקל על הגב, הם החליטו לקחת בכ"ז פורטר נפאלי וליהנות מטיול קליל יחסית.
שילמנו עבור האטרקציה של הסנפלינג 55$ (5000 רופי) ועוד הוספנו כ- 11,500 רופי עבור שכירת פורטר ל- 15 ימים ותשלום עבור הנסיעה הראשונה עבורו.
היות ונשארנו קצרים במזומן, החלטנו לעשות סיבוב נוסף בכספומט המקומי (Nabil ATM).
טיפ שימושי מס' 3
הסכום אתו צריך לצאת לטרק האנאפורנה תמיד הטריד אותי כאשר תכננתי את המסלול לנפאל.
לאחר אינסוף שמועות אני אשים לזה סוף ואקבע כי הסכום אותו יש לקחת לטרק הנו: 20$ ליום.
סכום זה מאפשר לכם לאכול כמו מלכים ולא לחסוך על שום דבר (לינה, אוכל, חטיפים ועוד).
אני יצאתי לטרק עם סכום של 17$ פר יום ודיי הספיק לי.
בדרכנו חזרה ל- G.H החליט קבצן מקומי (חסר שיניים) להתעלק עלינו ולעקוב אחרינו עד לפתח המלון.
אפילו ניסיונות של ילדים מקומיים אחרים להתקרב אלינו ואולי להשיג נדבה נחל כישלון כאשר אותו קבצן נפנף אותם והמשיך להידבק אלינו.
כבר לא היה נעים כאשר הגענו למסעדה של ה- G.H ואותו עלוקה עמד מטר מאיתנו והמתין לו.
לקחתי את אחד ממנהלי ה- G.H והסברתי לו על אי הנעימות ולאחר שהוא ניהל שיחה עם הקבצן - האחרון יצא מחוץ למסעדה והמשיך לחכות בחוץ.
טיפ שימושי מס' 4
היות ולוקח שנה עד שמכינים כאן אוכל, תמיד מומלץ קודם להזמין את האוכל במסעדת ה- G.H ורק אח"כ ללכת לחדר ולהתארגן (כביסה, מקלחת וכדומה). טיפ זה שווה זהב !
היום הייתי ממש נדיב ואף עשיתי כביסה לבגדים שלי ושל מהרי. כאשר סיימתי כבר הוגשה ארוחת הערב וכל מה שנותר לעשות זה להימתח לאחור וליהנות מהמנעמים שהוגשו.
למנה עיקרית הזמנתי אורז עם עוף ולקינוח הוגש Banana Fritter עם דבש מתקתק (יאמי).
נפרדנו לשלום מ- 1500 ר' עבור סעודת המלכים וכן מ- 1600 ר' עבור 2 הלילות שהעברנו כאן וממש טוב שסגרנו את העניינים הפיננסיים בערב יום העזיבה ולא בבוקר שלמחרת (כאשר בדר"כ לחוצים בזמן).
ארגנו את התרמילים לקראת היציאה למסלול מחר על הבוקר ומהרי ו- Vova העמיסו את כל הציוד שלהם בתוך התרמיל הגדול אותו יסחוב הפורטר.
לאחר מקלחת פושרת מינוס, התקפלתי למיטה ונרדמתי תוך שנייה.
סוף יום ד' !
מבחר סרטונים מיום זה
מבחר תמונות מיום זה:
(לאלבום המלא, לחצ/י כאן)
 |
| Anti Bird barrier |
 |
| Me near Tibetan statue |
 |
| Nice dogs in Thamel |
 |
| Kathmandu suburbs |
 |
| Nice view in Kathmandu Valley |
 |
| cute goat |
 |
| nice doggy |
 |
| Me with local Nepali child |
 |
| Massive creek near Canyoning site |
 |
| Massive creek near Canyoning site |
 |
| old house on the way |
 |
| Me near a small waterfall |
 |
| Waterfall on the track |
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה